היצירות שלי

 

הספר האחרון שלי:

"שם של התחלה" יצא לאור בהוצאת פרדס במרץ 2013 וזכה לביקורות מצוינות מצד מבקרי ספרות רבים (רן בן-נון מידיעות אחרות, סיגל נאור פרלמן, עדנה אברהמסון מהרפובליקה הספרותית) ומהעורכת מיכל חרותי שערכה בין השאר את ספריו של דוד גרוסמן.

סיפורים ויצירות שפורסמו:

1. הסיפור stage.co.il עוסק במאבק המתמשך, הסזיפי, המייאש והמרגש של כולנו: לצאת לאור. בחור צעיר כותב סיפור ראשון ומפרסם אותו באתר במה חדשה.
הסיפור ראה אור בקובץ הסיפורים "זוויות" בספרי הראשון "אני הורגת אותך" הוצאת גוונים, 2007

2. הסיפור הישרדות התגבש אצלי בראש במשך זמן רב תוך כדי כתיבת ספרי השני, אולי בהשראת סיפורי הזוועה של יז'י קושינסקי ואגוטה קריסטוף (וגם של אדגר אלן פו למרות שהשלמתי את הסיפור עוד לפני שקראתי אותו לראשונה). לכך התווספה האובססיה שלי לסימטריות, למעגליות, והתמה הנוראה שלפעמים השאיפה הלגיטימית שלנו לשרוד (בחיים, בעבודה, בעמדה, בהגנה על המשפחה) רומסת שאיפות הישרדות של אחרים. ובכל זאת, חייבים להמשיך ולשרוד.
הסיפור פורסם באתר יקום תרבות 2011

3. בשנת 2009 למדתי קופירייטינג אצל תרצה גרנות זכרונה לברכה. החוויה הייתה אדירה ומעשירה. בסופו של דבר, לצערי או לשמחתי, לא הפכתי לקופירייטר, אבל כמה יצירות שנותרו אצלי מהקורס ראויות לצאת אל האור. בחרתי בכמה יצירות בודדות, שיכולות להתאים לפורמט של הבלוג והנה הן לפניכם.

4. במסגרת לימודי הקופירייטינג השתתפנו בתערוכת 100 שנים 100 במלאת מאה שנים לייסוד תל אביב. נתבקשנו לראיין דמות שהתגוררה בתל אביב ולספר מפיה, במאה מילים, על העיר. היה לי הכבוד לראיין את פנחס שטיינהרט, שבין שלל סיפוריו בחרתי להביא סיפור מציצני ומרתק על בן גוריון.

5. תרגום חופשי לשיר "סוזאן" של לאונרד כהן במלאת שבעים ושמונה שנים להולדתו. אינטרפרטציה אישית ומקומית לשיר המקורי. והנה הוא: סיגל

6. הסיפור פושעת פותח את הרומן "שם של התחלה", הוצאת פרדס 2013. הסיפור זכה במקום ראשון בתחרות הסיפור הקצר של עכבר העיר וסטימצקי ופורסם בכתב העת "גרילה תרבות".

מאמרים שפורסמו:

1. המאמר על פופוליזם ואהבה התפרסם בכלכליסט יום לאחר שראש הממשלה בינימין נתניהו אמר מעל בימת הכנסת כי "גל של פופוליזם שוטף את המדינה" בעקבות הפגנת ה- 150 אלף של המחאה החברתית. התעוררתי בבוקר עם תאווה יצרית להוציא משהו החוצה. במשך 45 דקות תזזיתיות ומרגשות כתבתי את המאמר ברכבת שלקחה אותי לעבודה. המאמר התקבל מיד ע"י מפיקת כלכליסט והתפרסם באתר. כחצי שעה לאחר מכן זכיתי ל- 15 דקות התהילה שהבטיח אנדי וורהול בפרסום מרכזי ב- Ynet.
המאמר מובא כאן בשלמותו, כפי ששלחתי אותו לכלכליסט: קישור למאמר

2. את המאמר על ביקורת, סובלנות וקטנות נפש כתבתי מיד אחרי שקיבלתי תשובה שלילית מנומסת מהוצאת כתר. במקרה קראתי באותו יום כתבה על המפגש הטעון בין יוסף סידר, במאי הסרט הערת שוליים, לאורי קליין, מבקר הסרטים של עיתון הארץ. הייתי קצת שפוף בעקבות התשובה השלילית, והבוטות והציניות שהופגנו מצידו של אורי קליין נגעו בי במקום רגיש. התיישבתי וכתבתי את המאמר כמעט בלי להפסיק, והתוצאה לפניכם: קישור

3. את "מכתב השמיניסטים שיום אחד אולי יכתב" כתבתי עם ביטול חוק טל ע"י בג"צ בפברואר 2012 והוא מתאר מכתב היפותטי שעשוי להימסר לידי ראש ממשלה, זה או אחר. היום, עם הכישלון הלא מפתיע של הדיונים בועדת פלסנר על החוק שעתיד להחליף את חוק טל, המכתב חוזר להיות רלוונטי. מיותר לציין שאינני קורא כאן למרד חילוני וכולי תקווה שהמשטרה לא תזמן אותי לחקירה. מטרת המכתב היא לתאר תגובה עתידית, היפותטית, לחוסר השוויון השורר במדינה מאז הקמתה, ולאדישות ההנהגה להשלכותיה של אותה אפליה שאיננה באה לידי ביטוי ורק בגיוס לצה"ל או בשירות אזרחי. המאמר פורסם באתר " חורים ברשת" ועורר עניין רב בעמוד הפייסבוק.

4. המאמר איפה הכסף? גרסת הסופרים פורסם ב- Ynet תחת השם: "החוק לקבורת ספרים חדשים" והוא נכתב בעקבות הדיון שנערך בכנסת ולפני אישור החוק להגנת הספרות והסופרים בקריאה ראשונה.