פבר 162013
 

אתמול יצא לאור ספרי השני: "שם של התחלה". יובל, הבן שלי, כבר השתלט עליו (כפי שניתן לראות)

שם של התחלה מגיע הביתה

אבל לפני הכל הבטחתי לכם את סיפור ההוצאה לאור שלי. אז ככה:

באחד מימי השישי לפני כשנה(!) קיבלתי טלפון ממספר לא מזוהה. מעבר לקו דיבר משה רון, אחד משלושת העורכים הראשיים של הוצאת "עם עובד". הוא אמר שבעקבות קריאת שני הסיפורים הראשונים של כתב היד הוא לא רואה סיבה מדוע לא יצא הספר לאור בעם עובד. משה ציין ששני העורכים הנוספים יקראו את הספר ומספיקה החלטה של שניים מתוך שלושתם כדי שהספר יצא לאור. מובן ששמחתי, אבל שמרתי את הידיעה הזו לעצמי ובוודאי שלא שיתפתי אתכם בבלוג, כי עד שזה לא נגמר זה לא נגמר.
הימים חלפו ולא שמעתי ממשה. בשיחה הבאה הוא נשמע מסויג יותר. הוא אמר שהעומס אצלם גדול ושהעורכים הנוספים לא הספיקו לקרוא את כתב היד מסיבות כאלו ואחרות, ושהוא כבר לא כל כך בטוח שהספר מתאים להוצאה (למרות שלפי דעתי הספר רק משתבח ככל שהוא מתקדם אבל נעזוב את זה עכשיו).

בקיצור, העסק התקרר. זה הזכיר לי משום מה קטע מסיינפלד (ובעצם כל סיטואציה בחיים מזכירה קטע מסיינפלד) "כשקבוצת חברים באים לבלות במסעדה" פותח סיינפלד את אחד מקטעי הסטנדאפ שלו "הם מזמינים עוד ועוד מנות לשולחן "מהר מהר!" הם דוחקים במלצרים, "זו תהיה הסעודה המפוארת בהיסטוריה!" כשמגיע החשבון הם מתבוננים בו, מופתעים, תוקעים את הקיסמים בשיניים, ומציגים את הסכום לחבריהם השבעים: "תגיד, זה נראה לך בסדר?" הם שואלים, "אנחנו כבר לא רעבים – למה אנחנו קונים את כל האוכל הזה?"

דבר טוב אחד יצא מהדחייה של עם עובד – עבדתי שוב על הספר והגרסאות הבאות שלו (החמישית ואז השישית!) כבר היו טובות הרבה יותר. כמו כן הצלחתי הפעם להגיע בעצמי (בין אם בעזרתו הנדיבה של פייסבוק ובין אם בעזרתה הנדיבה של העורכת הנפלאה שלי – עליזה רז-מלצר) לכמה מהעורכים הראשיים בהוצאות הגדלות.

הילה בלום, אחת מהעורכות הראשיות של כנרת זמורה ביתן, שאני מקווה שתערוך את ספרי השלישי, קראה את הספר וציינה שהוא טוב מאוד ("יותר טוב מהרבה ספרים שיוצאים לאור בהוצאות גדולות") אבל העובדה שהוא מתבסס על סיפורים קצרים פוגע בו מאוד מכיוון שאנשים לא נוטים לקנות יותר סיפורים קצרים ומעדיפים רומנים (אגב, זו טענה שחוזרת על עצמה; שמעתי אותה מעוד אנשי ספר בתעשייה). היא הוסיפה שפעם היה יותר קל להוצאות לאור להשקיע בסופר, לגדל אותו, לקחת סיכונים. היום מדובר בהפסד כספי כמעט ודאי, ולמרות שיש לי קול ייחודי והספר בהחלט ראוי, הוא לא ייצא בהוצאה. הילה עוד הוסיפה מספר הערות חכמות שאת כולן יישמתי וסייעה לי בבחירת השם והעטיפה. היא בחורה מקסימה באופן כללי, שאגב, הוציאה לאחרונה ספר לאור, בשם "הביקור".

מיכל חרותי שהייתה עד לא מזמן העורכת הראשית של "מודן" העניקה לי ביקורת מאלפת על הספר שמשפט מתוכה עשה את דרכו אל הכריכה האחורית של הספר. גם היא ציינה שהספר שלי לא התקבל בהוצאה בעיקר בגלל המצב בתעשייה; המלצה שלה לא מספיקה כדי לשכנע את המנכ"ל ללכת על סופר צעיר, אלמוני למעשה, כשבתור עומדים רבי מכר פוטנציאלים. בינתיים יצאה מיכל לדרך עצמאית כעורכת פרילנסרית. אם אתם מחפשים עורכת לכתב היד שלכם, יש לכם הזדמנות לעבוד עם עורכת ספרות מקור מנוסה עם עבר במספר הוצאות לאור גדולות (ידיעות, מטר, מודן).

בהוצאת אחוזת בית משכו את התשובה שלהם עד שכבר התחננתי לתשובה שלילית כדי שאוכל ללכת להוציא בפרדס. דיברתי עם אחד העורכים, שתמך בי מאוד אם כי הדגיש שידיו קצרות מלהושיע. מדובר בהוצאה של עשרות אלפי שקלים להוצאה, הוא ציין, הספר שלך צריך למכור מאות רבות של עותקים (לא במבצעים) כדי שאולי תצליח ההוצאה להחזיר את ההשקעה. המצב בו הרשתות הגדולות שולטות בשוק, מאפשר להן לדרוש מההוצאות למכור להן ספרים כמעט במחירי הפסד כדי שהספרים שלהן יכנסו למבצעים. להוצאות אין ברירה אלא להסכים, ובמקרים מסוימים – ואת זה שמעתי לא ממנו, אלא מכמה מקורות שונים – ההוצאות מציעות לסופרים לקבל 0% תמלוגים תמורת הזכות להופיע במבצעים.

אני רק יכול לקוות ששר התרבות הבא יקדם את חוק הסופרים שנתקע במהלך הקדנציה הנוכחית והפעם יבטיח תשלום מינימום לסופר ותשלום מינימום להוצאה. אחרת כל התעשייה הזו תמשיך בגוויעה האטית שלה.

גם הוצאת כתר והוצאת ידיעות אחרונות, ציינו לטובה את הספר שלי, והסתפקו בהתנצלות על כך שלא יוציאו אותו לאור. וכך נותרתי עם שלוש אופציות אחרונות, מתוכן בחרתי בהוצאת פרדס.

אתמול קיבלתי את העותק הראשון של הספר. במהלך השבועות הקרובים יגיע "שם של התחלה" לחנויות ספרים לפרק זמן קצר ואכזרי בו אלחם על עיניהם של הקוראים באוקיינוס צפוף, מלא בדגי רקק אחרים, כמה לווייתנים כבדים בחמישים גוונים של אפור וכרישים מיומנים שמשייטים דרך קבע בראש טבלאות רבי המכר.
אז אם תיתקלו במקרה באיזה דגיג נמו קטן (הנה תמונה שלו) קחו אותו ליד, ממשו אותו, עיינו בו, מי יודע, אולי הוא לא פחות מעניין, חדשני ומרתק משאר דגי הענק מפוטמי היח"צ שסביבכם.

עטיפת הספר "שם של התחלה"

נ.ב בקרוב מאוד אפתח כאן ובעמוד הפייסבוק חנות בה ניתן יהיה לרכוש בהנחה את הספר. בינתיים אתם יכולים פשוט לכתוב לי: ofiroz2010@gmail.com ואשמח לשלוח לכם את הספר.

שלכם,
אופיר עוז
מחבר "שם של התחלה"

  7 Responses to “סיפור ההוצאה לאור של הספר: "שם של התחלה"”

  1. מזל טוב!!!!
    כל הכבוד, שמחתי מאד לקרוא שהספר סוף סוף יוצא, עכשיו אני ממתין שיגיע לחנות ליד הבית. אני רוצה לקנות אותו שם, כדי שיירשם בכל "שרשרת המזון" של הוצאות הספרים שהספר שלך נמכר בחנות!
    אני מקוה מאד, שעכשיו, כשהשגת את המטרה שלך, לא תהיה כמו שודד הים המפורסם מ"הנסיכה הקסומה" שפרש לאי שלו עם כל השלל, אלא תמשיך לכתוב את הבלוג המרתק הלאה, על הכתיבה של הספר הבא, על ההוצאה הבאה, על הנושאים, ההשראה וכו'.
    ישר כח!!!

    • איש יקר.
      המון תודה!
      הבלוג יימשך כמובן. מטרות יש, אבל חשובה יותר הדרך, היא רק חוצה מטרות, ולעולם לא מסתיימת בהשגת מטרה כלשהי.
      ד"ש.

  2. היי אופיר, כל מה שכתבת כל כך מוכר ואני יותר מאשר מזדהה. הוצאתי לא מכבר את ספרי השני "בקופסה קטנה מכסף" בתהליך כמעט זהה. העובדה שאני באה מסיפור מקביל עם התמודדות כשלך יחד עם הכתיבה הקולחת שלך – הופכים את מה שכתבת לתהנוג ואני למדה מההסקות שלך. אחפש את ספרך על המדפים. איריס

    • תודה רבה איריס.
      בהצלחה עם ספרך השני. העובדה שמדובר בספר שני מעידה על ההתמדה שלך. המשיכי כך, הדרך הרבה יותר חשובה ומשמעותית מהתוצאות (שגם הן חשובות).

  3. מזל טוב!! מקווה מאד שהוצאת פרדס תהיה טובה והוגנת.
    באופן אישי, לא רק שרקח את הספר ליד, גם אקנה אותו.

  4. של טענת "סופרים אלמוניים" מצד ההוצאות לאור הגדולות והסיכון לפרסם את ספריהם, זאת פשוט בדיחה מוחלטת, ואמירה שתלושה מהמציאות. הריי כול הסופרים הגדולים ביותר של היום, היו פעם גם הם אנונימיים"

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>