לכתוב ספר, כל ספר, זו משימה ארוכת טווח, מלאת עונג ומהמורות, נפילות והפתעות, כמו המהלך שעוברת הדמות שלכם. עשו לעצמכם טובה אל תכתבו ספר כדי להוציא אותו לאור. תכתבו ספר כי אתם לא יכולים לא לכתוב אותו. תכתבו כי אין לכם ברירה, כי האני הפנימי שלכם לא שואל אתכם.
אם אתם רוצים לכתוב ספר ראשון זה אומר שיש משהו, לפחות איזה רגע, או תחושה, או תאור, או מצב, או מחשבה, שיושבת לכם בתוך המוח. תתחילו משם. זה לא אמצע ולא התחלה ולא סוף. אתם עדיין לא יודעים מה זה, אבל זה שם וזה הדבר שהכי בוער בכם. אל תתחילו מההתחלה או מאיפה ש”צריך”. תתחילו מהקטע הכי טוב שלכם ולאט לאט תגבירו.
סופר אחד (שגם כותב בלוג) אמר פעם: “ההברקה של היום היא חומר הגלם של מחר”. אז עדיף כבר להתחיל מההברקה.
בסדר, הבנתי. ובכל זאת: איך כותבים ספר ראשון?
לכתוב ספר ראשון פירושו לקרוא הרבה, לדעת מה אתם אוהבים, ועל אילו ברכיים אתם מתחלים לכתוב את הקול שלכם.
לכתוב ספר ראשון (לפחות ספר פרוזה) זה להגיד לעצמכם אני גומר אותו תוך שנה ולהוציא אותו אחרי חמש.
לכתוב ספר ראשון פירושו להתחייב לכתיבה יומיומית, גם אם מדובר בחצי שעה, גם אם מדובר בסופי שבוע, בערבים, בבקרים. את הסיפור שלכם לא כותבים בחודש, עם הסיפור שלכם אתם מתהלכים ביומיום, ואם באמת תקחו אותו אתכם הוא ילחש לכם את הרעיון של הפרק הבא.
לכתוב ספר ראשון פירושו לדעת לקבל ביקורת, ולדעת לדחות ביקורת ולפעמים לקחת חרב ולבצע חרקירי בכל מה שכתבתם עד עכשיו, או בחלקים גדולים.
לכתוב ספר ראשון זה לזכור שהמינגווי אמר: הטיוטא הראשונה של כל דבר היא זבל. ולהבין עד כמה שהוא צודק רק אחרי שתתחילו עם הטיוטא השנייה.
לכתוב ספר ראשון זה להוציא לאור את הגרסא החמישית או השמינית של כתב היד. ככה הוצאתי אני את שלושת הספרים שלי.
איך מתחילים? בקרו בקטגוריה עצות לכותבים ובסדרת הסרטונים הוצאה לאור – איך עושים את זה?