איך שומרים על זכויות יוצרים בספר?

שלום לכולם,
היום מתארח בבלוג עו”ד עוז חיים המתמחה בזכויות יוצרים וקניין רוחני.

החשש הגדול

אחרי שנים של ייסורי כתיבה, השקולים לצירי לידה של ממש, נולד לו הספר או כתב היד עליו עמלתם רבות. מזל טוב. עתה, כל שנותר הוא לשלוח אותו לכל מי שרק ירצה לקרוא, בתקווה שמונח לו בידכם רב המכר הבא.

בנקודה הזו, ממש רגע לפני שהיצירה שלכם יוצאת בחשש מן המגרה אל אוויר העולם, מתעוררת השאלה: “כיצד שומרים על זכויות היוצרים שלי בספר”? כיצד מוודאים שהיצירה הנשלחת על ידכם אל הוצאות הספרים, למכרים או לאנשי מקצוע (כגון עורכים) נשמרת כיצירה שלכם, בה רק לכם יש את הזכות להחליט איזה שימוש יעשה בה?

החשש פן יוכל כל אדם או גוף לעשות ביצירה שלכם, השקולה לילד הרוח שילדתם וטיפחתם, כבשלו, הוא חשש אמיתי ולגיטימי ואסור להקל בו ראש.

מה עושים?

סופרים רבים הפונים אלי, כאשר הם מצויים בציון הדרך שתואר מעלה, שואלים אותי כיצד ניתן לרשום את זכויות היוצרים שלהם. מייד נראה, כי שאלה זו טומנת בחובה טעות בסיסית בהבנת המשמעות של זכויות יוצרים ולמעשה לא ניתן כלל “לרשום” זכויות יוצרים, שכן הן שייכות ממילא ליוצר ללא הצורך בכל אקט. ונסביר.

ישנן זכויות מסויימות, אשר בדומה לזכויות היוצרים, נועדו להגן על הקניין הרוחני. המבדיל בינן לבין זכויות היוצרים הוא, כי הזכות בהן נוצרת רק עם רגע הרישום שלהם במרשם הרלוונטי. בין זכויות אלה ניתן למנות סימני מסחר, פטנטים ומדגמים. ובחזרה לזכויות יוצרים. אם כן, בניגוד לאותן זכויות החייבות ברישום, הרי שזכותכם בספר שכתבתם מתגבשת ממש לאחר שסיימתם ליצור אותה ללא צורך באקט כזה או אחר.

הבעייתיות שכן שמתעוררת פעמים רבות, היא דווקא במישור העובדתי, שכן ללא כל אקט חיצוני אובייקטיבי, יתקשה היוצר להוכיח, בבוא היום כאשר הספר או חלקו הועתק, כי הוא היוצר המקורי ויצירתו נוצרה קודם.

אז מה בכל זאת עושים?

בשונה מארצות הברית, בישראל לא קיים מרשם של זכויות יוצרים המאפשר ליוצרים להפקיד את יצירתם בקלות יחסית ולקבל אסמכתא. למרות שמרשם זכויות היוצרים בארצות הברית פתוח (ומומלץ) גם להפקדת יצירות ישראליות או בכל שפה אחרת, נראה שבשל העלות וחוסר הנגישות היחסי, התפחתו להן דרכים אחרות ונוספות להשגת מטרה זו.

הדרך הזולה, הקלה והפופולרית היא פשוט לשלוח את הספר לעצמכם בדואר רשום. התאריך שהוטבע על המעטפה (שנותרה כמובן סגורה) עם שליחתה הוא בעצם הראיה כי הספר נכתב לכל המאוחר בתאריך זה. הבעייתיות בדרך זו היא כי אף אדם שלישי אובייקטיבי לא יוכל להעיד כי לא בוצעו במעטפה מניפולציות והיא אכן נשארה סגורה.

דרך אפשרית נוספת שהתפתחה, היא הפקדת הספר במרשמים פרטיים כגון במשרדי עורכי דין או גופים אחרים באמצעות אתרי אינטרנט, המציעים ליוצרים אישור על הפקדת היצירה. העלות של הפקדה כזו אמנם גבוהה יותר מהתשלום בדואר, אך היתרון בה שהיצירה מופקדת אצל גורם שלישי, אשר בבוא היום יוכל להעיד כי היצירה נשמרה אצלו סגורה .

כפי שהוזכר לעיל, גם מרשם זכויות היוצרים האמריקני פתוח ליוצרים ישראליים וניתן להעזר בו, ככל וברצונכם לקבל תעודה רשמית של מדינה כארצות הברית, אשר למרות היותה תעודה זרה, היא נתפסת כמהימנה בארץ ובעולם. מי שיפקיד את היצירה שם, יקבל אסמכתא כי היצירה הופקדה במרשם. חשוב להזכיר כי עצם הרישום אינו מעניק זכויות יוצרים אלא רק מהווה אינדיקציה כי היצירה אכן נשמרה. סוג זה של הגנה מתאים ליוצרים המעוניינים לפנות לקהל שאינו ישראלי וזקוקים לאסמכתא רשמית שתהווה תקפה במדינות רבות.

לסיכום, תיעוד כזה או אחר של ספרכם הוא בהחלט דבר חשוב שאין להקל בו ראש. הדרך והאופן לתעד את היצירה, נתונה כמובן לשיקול דעתכם. אך זכרו: עצם התיעוד אינו מעניק לכם זכויות יוצרים, רק מסייע להוכיח כי הן שלכם.

 עו”ד עוז חיים מתמחה בזכויות יוצרים, קניין רוחני ודיני אינטרנט

 הבהרה: כל האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני

כל הזכויות שמורות לאופיר עוז 2020©

תנאי שימוש

מדיניות פרטיות