אוג 252013
 

את הפוסט הזה הייתי צריך לכתוב מזמן. אבל אם הוא יגרום למישהו מכם לחשוב פעמיים לפני שהוא חותם על חוזה, עשיתי את שלי.

יש כאן היצע עצום של כותבים, בוודאי הגדול מאז ומעולם. מהצד השני יש ביקוש מצומצם. אמנם הרבה ספרים נמכרים בישראל, אבל המכירות האלה לא מספקות את 200 ספרים שיוצאים כאן בכל חודש ומשוועים לקונים. מאתיים ספרים. אם תרצו: עשרה ספרים בכל יום עבודה. גם אם החנויות יכילו את כל הספרים הללו במשך מספר רב של חודשים, איך קונה מסכן שנכנס לחנות יספיק להיחשף אליהם? הוא יכול להיחשף ל- 10-20 ספרים לכל היותר. אלו הספרים שבדרך כלל נמצאים במבצעים (ועוד מעט הם לא יהיו גם שם).

אבל כותבים רוצים להוציא לאור בכל מחיר. זה לגיטימי. אז מה קורה? ההוצאות הגדולות כבר לא יכולות לקחת סיכון על ספרים שאינם רבי מכר מהרגע הראשון. אז הן מסרבות ל- 98% מכתבי היד ולסופרים האלמוניים שכתב היד שלהם היה יוצא דופן באיכותו הן מציעות להוציא לאור תוך השתתפות בהפקה, כפי שקורה בהוצאות קטנות ובינוניות. זוהי תופעה שקיימת כבר בכמה הוצאות לאור גדולות. ואם נתקלתם בתופעה הזו שתפו אותנו בתגובות. האמת? זכותן. להוציא לאור עולה כסף, וההוצאות הללו הן עסק כלכלי לכל דבר. אז את הפגיעה בהכנסותיהן שמתבטאות בירידה במכירות פר ספר ובתשלומים המוגבלים שמעבירות להן הרשתות הן משיתות אל הסופר. כשדילמה כזאת מובאת בפני ע"י קוראי הבלוג אני ממליץ להם ללכת על זה, הרי ממילא הם יוציאו את התשלום הזה בהוצאה קטנה או בינונית, אז למה לא להוציא כבר בהוצאה גדולה? הבעיה בעיניי מתחילה כשחלק מההוצאות הקטנות רוכבות על הביקוש הגדול של יוצרים לצאת לאור, ומציעות לכותבים "להגשים את החלום". עד כאן גם זה בסדר גמור. אבל כשהן דורשות שלושים וארבעים ושישים אלף שקל על הוצאה של ספר לאור, זה ממש מטריף אותי. על מה ולמה? האם הן משקיעות ביחסי ציבור יוצאי דופן? האם הן מציעות עריכה ספרותית מעולם אחר? תרגום? הופעה בטלוויזיה? לא. הן עושות קופי פייסט לטקסט שבמקרים רבים צריך עוד הרבה ליטושים ועבודה כדי להיות ראוי לצאת לאור, ועושות בוחטה על גב הסופר. הספר עומד חודשיים בחנויות (במדפי ספרות המקור, מה פתאום במבצעים?) מוכר 50 עותקים שקנו בני משפחתו של הסופר וזהו. נגמר הסיפור.

אז הנה סכומים שחשבתי שלא אנקוב בהם לעולם:

הוצאת ספר לאור עולה כ- 12-14 אלף שקל (לא כולל מע"מ). וזה כולל גם רווח צנוע להוצאה. אם מוסיפים עריכה מקצועית ברמה גבוהה זה יכול להגיע עד ל- 17 גג 20 אלף שקל, והרבה הוצאות קטנות לא מוציאות היום שקל על עריכה ומטילות את העבודה על הסופר שעושה זאת באופן פרטי. אז תסבירו לי בבקשה איך אנשים חותמים על הסכמי הוצאה לאור בגובה 50 אלף שקל? על מה? איזה ערך מוסף הם מקבלים מההוצאה? והאשמה היא בנו, כי אנחנו הולכים וחותמים על עסקאות כאלה. חותמים ומתחרטים.

צריך לומר זאת בבירור: אם אף הוצאה גדולה או בינונית או קטנה לא מוכנה להוציא את הספר שלכם לאור בתשלום סביר, אז אתם צריכים עוד לעבוד על הספר. ספר לא נכתב בשנה ולא בשנתיים. זהו תהליך ארוך של שיפור והתמדה וסבלנות ורגעי משבר. סופר צריך להקיא דם כדי להוציא יהלום ואז עליו עוד לנסות ולהגיע לאנשי קשר בהוצאות, תמיד זה עבד ככה, גם בשנות הנוסטלגיה העליזות.

ואם הוצאה כלשהי "מאוד מאמינה בכתב היד שלכם" או: "רואה פוטנציאל" (כאן הזמן לשאול למה לדעתן כתב היד הוא טוב, אילו חוזקות הן זיהו בו?) ובכלל טוענת שאין צורך בעריכה כי הוא כתוב נהדר ודורשת שלושים או חמישים אלף שקל תמורת הגשמת החלום קחו את הרגליים שלכם ותעופו משם. כי הן בהחלט לא מאמינות בכתב היד שלכם (אם בכלל קראו אותו), אלא בארנק שלכם, ולא יעשו דבר כדי לקדם אותו כי הן ירוצו לפרויקט הבא. הוצאות אחרות יגדילו ויבקשו תשובה תוך שבוע. למה? מה יקרה בעוד שבוע? הספר שלכם יהיה פחות טוב? או שאולי הן מפחדות שתקראו את הפוסט הזה?

עוד גורם חשוב הוא כמה זמן ההוצאה קיימת. השתדלו להימנע מהוצאות שקמו אתמול. רוב ההוצאות המכובדות קיימות כבר עשרות שנים, גם קטנות והבינוניות. לכו עליהן, אם הן דורשות תשלום, ואפילו אם הוא גבוה, אתם יודעים שהן ותיקות בתחום ויודעות את העבודה. העזרו ברשימה הזו.

אנא מכם אל תרוצו ותחתמו על חוזים מפוקפקים של יותר מ-20 אלף שקל (לא כולל מע"מ, בסדר) כי זה מנציח את הבעיה ומפרנס את אותן הוצאות.

קחו בחשבון שאם אתם לא מוציאים לאור את הספר שלכם בהוצאה גדולה, עם או בלי חוק הספרים התפוצה שלכם לא תהיה גדולה. סביר להניח שבתוך שלושה חודשים כבר לא תהיו על המדפים. מוטב להמתין, לערוך שוב את הספר, או רחמנא ליצלן לעבור לספר הבא (דוגמה אישית: רק כתבי היד השני והרביעי שהשלמתי את כתיבתם יצאו לאור, השאר נגנזו), ולבסוף להוציא לאור ספר ראוי בהוצאה ראויה, שגם מאמינה בערכו, ומידת הנשמה בה גדולה ממידת הסרט הנע שמוציא חלומות לאור.

מאתיים ספרים יוצאים בארץ מידי חודש, איך יבלוט הספר שלכם?

מאתיים ספרים יוצאים בארץ מידי חודש, איך יבלוט הספר שלכם?

אפר 192013
 

רבים שואלים אותי על הוצאה כזו או אחרת ומתלבטים אם כדאי לבחור בה להוציא את הספר שלהם. ברוב המקרים אין לי תשובה מוחלטת, אני לא מכיר את כל ההוצאות. אבל אם תעקבו אחר עשרת כללי הזהב האלה אני בטוח שתעשו את ההחלטה הנכונה:

  1. שלחו לכל ההוצאות הרלוונטיות – אל תסתפקו בחלקן. העזרו ברשימה המומלצת של הוצאות ספרים
  2. המתינו לכל התשובות! כמה זמן זה ייקח? עוד שלושה חודשים? שווה את ההמתנה. אני חיפשתי שנתיים בית הוצאה לאור לספרי השני. תעשו הפסקה בכתיבה, אולי תכתבו בינתיים סיפור קצר או תתחילו את הספר הבא. ואולי תחזרו לטקסט אחרי חודש ותערכו אותו שוב – כל עכבה לטובה. בכל מקרה אחרי החתימה תיכנסו לעריכה אינטנסיבית, עדיף שתגיעו אליה עם כתב היד במצב הטוב ביותר האפשרי. אם לא חוזרים אליכם אפשר להתקשר להוצאה ולברר באיזה שלב בלקטורה נמצא הספר שלכם. תארו מה יקרה אם אחרי חתימה על חוזה בהוצאה קטנה חוזרת אליכם הוצאה גדולה ומבקשת להיפגש. אני מכיר לפחות סיפור אחד כזה.
  3. קיבלתם את כל התשובות? ערכו טבלה של יתרונות וחסרונות – תקציב להוצאה, התרשמות שלכם, הפצה, דעות של חברים, תמלוגים שלכם, וכד'.
  4. הוצאה גדולה רוצה אתכם? לכו איתה! נשמע טריוויאלי אבל לא פעם שמעתי על סופרים שהתלבטו בין הוצאה גדולה להוצאה שבחנויות הספרים אפילו לא שמעו עליה. קודם כל הוצאה גדולה תוציא את הספר שלכם בחינם (בדרך כלל), אמנם לאחרונה ישנם לא מעט הוצאות גדולות שדורשות תשלום, אבל זו התעשייה ואלה החיים – לכו עליהם; שם תקבלו את העריכה הטובה ביותר, את העיצוב הטוב ביותר ואת ההפצה הטובה ביותר, וכמובן את חותמת האיכות של הוצאה גדולה ורזומה להתגאות בו, יש מתלבטים?
  5. לכו לחנויות הספרים! רוב מנהלי החנויות מאוד נחמדים וישמחו לעזור לכם. שאלו אותם על ההוצאות ביניהן אתם מתלבטים ובקשו את עצתם. בידקו על המדפים: האם ספריה של ההוצאה נמצאים על המדפים? מה איכות ההדפסה? העיצוב? התוכן?
  6. נסו להשיג המלצות של בעלי מקצוע. אשת יח"צ המליצה לי באופן לא מסוייג על פרדס. גם מבקרת הספרות סיגל נאור פרלמן המליצה על אותה הוצאה. מוכר בחנות דווקא המליץ על הוצאה אחרת, אבל אני מעריך שזה מפני שמדובר בהוצאה שמוציאה יותר ספרים, לכן הוא רואה אותה יותר. לא הייתה התלבטות ארוכה – הלכתי על פרדס ובצדק.
  7. התייעצו עם סופרים שהוציאו באותה הוצאה – היום קל מתמיד להגיע ישירות אל הסופרים. אין תירוצים. בקשו עזרה בפורומים ובקבוצות פייסבוק מתאימות
  8. אל תקבלו תכתיבים מהוצאות למשל אולטימטום לחתימה על חוזה. הוצאה לאור היא תהליך רגיש ועליו להבשיל. הוצאה רצינית תתן לכם את הזמן ותשמח להוציא אתכם לאור גם אחרי זמן מה.
  9. משהו חשוד? אם אתם מריחים משהו מסריח יש לכך סיבה; ההוצאה לא מוכרת, לא נמצאת בחנויות הספרים, חזרו אליכם מהר מידי? מרעיפים עליכם תשבוחות למרות שלא נראה שקראו בכלל את כתב היד? דורשים תשובה מהירה? מציבים אולטימטום? מה הם אומרים על כתב היד שלכם? לא יכול להיות שהביקורת היחידה שלהם על הספר שלכם היא שהוא מצוין וכלל לא דורש עריכה מצידם. אם משהו לא נראה לכם עברו הלאה. עדיף להמתין עוד קצת ולהוציא לאור בהוצאה שראויה לספר שלכם
  10. אם אחרי הכול אתם עדיין מתלבטים – כיתבו לי. אך אנא מכם רק אחרי שערכתם בדיקה מעמיקה בהתאם לנקודות שהועלו כאן. לא חסרים מקרים של סופרים שהתחרטו על הבחירה שלהם בגלל שלא ערכו מחקר מעמיק מספיק על הוצאה כזו או אחרת. האחריות היא בידכם וכעת יש לכם את הכלים לבחור נכון. בהצלחה!
דצמ 202012
 
שלום לכם, וסליחה על תקופת היובש הארוכה.
לפני יומיים חתמתי חוזה עם הוצאת פרדס שתוציא לאור את ספרי השני בפברואר 2013
אחרי שלוש שנות כתיבה, מתוכם שנה של אינספור כמעטים ושאר מפחי נפש בדרך מהמגירה למערה (ראו פוסט ראשון) הדרך מסתיימת וכאן היא מתחילה.
בקרוב מבטיח פוסט על תלאות הדרך וכמה טיפים שימושיים להישרדות בג'ונגל הנוראי הזה
עדיין לא החלטתי על שם לספר, כרגע ישנן ארבע אופציות.
אשמח מאוד אם תרצו להשתתף בניסוי חכמת ההמונים ולהצביע על השם הטוב ביותר לדעתכם
נכון שרובם לא קראתם אפילו מילה מהספר, אבל כך גם הקורא בחנות הספרים.
תודה מראש לכל המצביעים!
ולהלן השמות:
עירומה
שקט
שם של התחלה
בגוף של אדם
איזה שם נראה לכם הכי טוב?
שרשרו בתגובות!
תודה
אופיר
דצמ 252011
 

שלום לכולם,

והפעם שוב פוסט אורח של הסופר אריה בר-חן שהוציא ספר בעצמו. ומביא ראייה מעט שונה על תהליך ההוצאה לאור.

הפוסט של אריה מובא כלשונו, בסופו הוספתי כמה הערות והסתייגויות חשובות.

תהנו!

האם סופר חייב להפסיד כסף על ספריו?

 

כמובן שהתשובה היא לא, אחרת לא היה טעם בכתיבת הפוסט הזה. כתבתי ספר המכיל כארבעים אלף מילים, בשם: ראשית כל. הספר מספר על בריאת העולם בידי חוצנים. פתחתי דף אינטרנט על הספר (חפשו בגוגל: ראשית כל א.ע) אולם לא נושא הספר שלי העניין כאן, אלא דרך הוצאתו לאור.

אחרי שסיימתי את כתב היד שלחתי מיילים להוצאות ספרים, הודעתי להם על כתיבת הספר ושאלתי אם הנושא מעניין אותם ואם הם ירצו להוציאו לאור. שלושה ענו לי שישמחו לקרוא את כתב היד וביקשו שאשלח להם, הדפסתי להם עותקים ושלחתי. שניים צלצלו למחרת ואמרו לי במפורש שהם יסכימו אולם רק אם אני אממן זאת מכיסי, פסלתי את הרעיון על הסף.

הוצאה נוספת התקשרה למחרת וביקשה להיפגש מיידית. היה לי ברור שהכוונה שלהם היא שאני אממן את הספר, למרות שזה לא נאמר במפורש אולם הסכמתי להיפגש אתם.

בפגישה הוצע לי שהם יוציאו את ספרי לאור, למרות שאף אחד בהוצאה לא קרא עדיין מילה מהספר. הוגש לי חוזה, ושם נאמר שלמעשה כל הזכויות על הספר עוברות אליהם כולל על כל הוצאה לאור שלו בארץ ובחו"ל, בכל מדיה ובכל צורה [ראו הערה 1]. בתמורה אקבל 50% מהרווחים (לא ממכירות הספר, אלא מרווחי ההוצאה).

אולם שיא החוצפה שלהם הייתה לבקש שאשלם להם אלף שקל לחודש במשך 36 חודשים בכרטיס אשראי (תשלומים בכרטיס אשראי עבורם זה קבלת הכסף במזומן מחברת האשראי למרות שאני מחויב בתשלומים). החוצפה גברה, כשנודע לי שהם ידווחו לי על המכירות רק לאחר חצי שנה מהמכירה והתשלום בפועל אחרי עוד חמישה חודשים. ברור שאחרי כשנה מהמכירות אין דרך לבדוק את אמיתות הדיווח. [ראו הערה 2]

היה לי ברור שכל הנושאים "בהסכם" הזה, מלבד הנושא הכספי, נתונים לויכוח אבל אני בחרתי להוציא את הספר בעצמי במיוחד אחרי מחקר שערכתי והתברר לי שאצל שאר ההוצאות לאור ההסכמים, פחות או יותר, באותו סגנון. [ראו הערה 3] אני החלטתי שאני לא הולך להפסיד כסף על הוצאת הספר ובטח לא נותן לאף אחד לשלול ממני איזו זכות על הספר. או להרוויח כסף ממנו בלי שאני אקבל לפחות את אותו רווח כמותו.

פניתי לכמה עורכים ספרותיים שמצאתי באינטרנט וביקשתי הצעת מחיר. הצעות המחיר נעות בין 3,500 ל- 5,000 ומי שיודע להתווכח יוכל להשיג גם זול יותר. כעת הספר נמצא בשלבי עריכה שעתידה להסתיים עד סוף החודש.

בדיקה שערכתי בבתי דפוס העלתה שעלות הדפסת הספר (כ- 200 עמוד) היא כאלף שקל לעותק הראשון וכל עותק נוסף עולה 10-15 שקל. אני לא זקוק לגרפיקה או איורים כך שזה נחסך ממני.

אני מתכוון בשלב הראשון להדפיס 100 עותקים ואחרי שהם ימכרו 200 נוספים ולאחר מכך 500 נוספים וכך הלאה. המחיר של כל ספר יהיה 100 שקלים (מדובר בספר עיון) כאשר אני רוצה לקבל מכל ספר 50 שקלים עבורי.

מסקנות: לי יעלה להדפיס את הספר כשבעת אלפים שקלים ואחרי מכירת כ150 עותקים אכסה את ההוצאות וכל ספר שיימכר מעל יהיה רווח עבורי. אני מעריך שלאחרים יעלה להוציא ספר בדרך הזאת 7,000-10,000 שזה אומר, שאפשר לכסות את עלות הוצאת הספר במכירה של כמאתיים ספרים. הערכה שלי היא, שכל מי שימכור מעל חמשת אלפי ספרים יוכל להתפרנס מכתיבה.

אל תתנו להוצאות הספרים או חנויות שמוכרות ספר ב25 שקלים להתפרנס על חשבונכם.

עד כאן הפוסט של אריה בר-חן, ולהלן הערותיי בהקשר אליו:

הערה 1: בשום אופן אל תתנו את כל הזכויות על הספר שלכם להוצאה. עם זאת, מקובל כיום, גם אצל סופרים מוכרים (בידקו בספרים אצלכם בבית) שהזכויות משותפות לסופר ולהוצאה, או לחילופין: שלהוצאה זכויות על הוצאה לאור של הספר בעברית בלבד. ההוצאה משקיעה בעורך, מגיה, מעצב וכו… לכן גם לה יש זכויות. אבל שוב, הזכויות צריכות להיות משותפות. הזכות של ההוצאה, אגב, יכולה לפוג בכל מיני תנאים, למשל, אחרי פרק זמן מסויים, או אם ההוצאה מסרבת להוציא מהדורה נוספת אחרי שהראשונה נמכרה. המלצתי: אל תיבהלו מסעיף כזה בחוזה, אבל בשום אופן אל תעבירו את הזכויות המלאות להוצאה, ודאגו לציין מקרים בהם יחזרו הזכויות המלאות לידיכם.

הערה 2: ככלל, מקובל להעביר דו"ח כזה אחרי חצי שנה. בגדול הוצאות הספרים אמינות בנושא הזה. אם כי אני לא יכול לומר זאת על ההוצאה הספציפית בה מדובר, שנוהגת בחוסר הגינות משווע.

הערה 3: בהוצאות הבינוניות, עד כמה שידוע לי, אפשר להגיע גם למחצית הסכום הזה ואף פחות מכך. קחו לכם כלל אצבע: 15-20 אלף ש"ח, בהתאם לעיצוב והפקת העטיפה ולמס' העמודים. זהו בגדול הסכום אצל הוצאות בינוניות, אצל הקטנות הסכומים יכולים להיות גבוהים יותר.

 

זה הכל. אתם מוזמנים להוסיף תגובות ולהמשיך את הדיון כאן.

זו גם הזדמנות לעדכן אתכם שאני יוצא למילואים מחר ולא אוכל לעדכן את הבלוג או לאשר תגובות בזמן הקרוב. מבטיח לעשות זאת בהקדם.

חורף נעים וחג שמח

אופיר

אוק 142011
 

מתוך החוויה הגדולה והמרגשת של הוצאת ספרי הראשון לאור, רגע אחד זכור לי במיוחד: אני מגיע להוצאה, יורד במדרגות אל המרתף, נכנס אל החדר הקטן, העמוס בספרי ההוצאה המסודרים זה לצד זה במדפים ארוכים, ובערימות לא נגמרות על שולחנות וכיסאות. המזכירה מחייכת אלי מאחורי שולחן גדוש ניירות, ובמרכז הרחבה: ארבעה ארגזים המלאים עד אפס מקום במאות עותקים של הספר, שלי.

אחרי הברכות, האיחולים, וסגירת הפרטים האחרונים, אני לוקח ארגז אחד עם העותקים שהובטחו לי, ולפני היציאה נשאל: "נו, אפשר לנשום לרווחה?"

"איך אפשר?" עניתי, "עכשיו הלחץ רק מתחיל."

   ובאמת, איך מוכרים את כל הספרים הללו? איך מגיעים לכמה שיותר אנשים? איך נמנעים ממצב של "אפס מכירות"?

   בסדרה של שלושה פוסטים אשתדל לענות על השאלה הזו.

 1. מדיה ויחסי ציבור

קודם כל נעזרים בשירותי ההפצה של ההוצאה. ההוצאה תשלח את הספרים לא רק לחנויות אלא גם לרשימה של מדורי ספרות בעיתונים, מבקרי ספרות, תוכניות רדיו וטלוויזיה. הרשימה הזו נקראת רשימת יחסי ציבור.

סביר להניח שתענו בהתעלמות גורפת מכל אותם מקומות. הספר שלכם לא יידון בתכוניות טלוויזיה, והפרק הראשון – סביר להניח שלא יופיע במדור ספרות וספרים של הארץ. כאן אתם נכנסים לתמונה. את ההפצה והשיווק אתם תצטרכו לעשות, בדיוק כמו זמר שמוציא דיסק, נגן ג'אז שמחפש מקום להופיע בו, או צייר שמחפש גלריה שתציג את ציוריו. במקרה הזה אנחנו לא שונים מכל אומן אחר (אלא אם כן הוא זכה בכוכב נולד). אז מה עושים? יוצרים קשר עורכי המדורים (כן, בעצמנו; אותם מבקרים ועורכי המדורים מקבלים עשרות רבות של ספרים בחודש. הם לא קוראים את כולם ואפילו לא מעיינים בכולם, ובסופו של דבר, הרי אנחנו מקדמי המכירות הטובים ביותר עבור הספר שלנו) ומבקשים מהם איזכור, ראיון, או ביקורת על הספר שלכם. סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר נמצאים בעיתונים המקומיים ובאתרי אינטרנט למיניהם. עורכי התרבות והספרות מחפשים, פשוטו כמשמעו, חומר לגיליון הבא שלהם. צרו קשר עם השבועון המקומי, הציגו עצמכם כסופרים צעירים, ילידי או תושבי אותה עיר, סיכוי טוב שתקבלו איזכור במדור התרבות ואפילו כתבה מלאה. ההד אולי לא יהיה רחב, אבל זו התחלה.

גם הניסיונות שלי, עם הוצאת הספר הראשון, לשים רגל בדלת כבדה כמו תוכנית טלוויזיה, רדיו ועיתונים גדולים לא צלחו. אבל נערך איתי רעיון שהופיע בעיתון "שבע" (אני יליד באר שבע) ואיזכורים על הוצאת הספר הופיעו בכמה עיתונים, מקומיים וארציים, כמעט תמיד בזכות יצירת קשר מצידי.

2. ביקורות והתייחסויות

נסו ליצור קשר עם מבקרי ספרות. שאלו משפחה וחברים אם הם מכירים סופר או מבקר ספרות. שלחו להם עותק של הספר ובקשו את חוות דעתם. אם יכתבו אותה בעיתון מה טוב. אם לא, תוכלו להשתמש בביקורת שלהם (בעיקר במחמאות) בהמשך. איך עושים את זה? בפוסט הבא.

לספרי הראשון קיבלתי התייחסות מהמבקר והסופר אריק גלסנר ומהסופר והתסריטאי עוזי וויל, הכל בזכות אנשים שמכירים אנשים. אגב, אריק גלסנר קיבל את הספר שלי מההוצאה (הוא היה אחד מרשימת יחסי הציבור), אבל קרא והגיב רק אחרי שפניתי אליו.

 3. פרסום

אני זוכר את עצמי מתרוצץ ברחובות באר שבע, בשעות מוקדמות מידי, בצמתים שעוד טרם התעוררו לחיים, ותולה שלטים. חשבתי ששם הספר שלי: "אני הורגת אותך" יכול לייצר באזז ראשוני. במשך השבוע שלפני הגעת העותקים לחנויות תליתי את השלט: "אני הורגת אותך" עם תמונת העטיפה. שבוע לאחר מכן הוספתי באותם מקומות את השלט המשלים: "בחנויות הספרים". זו הייתה חוויה מרגשת ורטובה (ירד עלי גשם). השלטים עמדו שבוע או שבועיים, ובהמשך נתלשו. אין לי מושג מה היה האפקט שלהם. בדבר אחד אני בטוח; ישנן דרכים קשות פחות ואפקטיביות יותר.

במקביל, הדפסתי דרך ההוצאה סימניות וסטיקרים. את הסטיקרים הדבקתי איפה שמצאתי לנכון; בכניסה לקניונים ולחנויות ספרים (לא ממש בפתחן, שהרי אז יתלשו הסטיקרים ואני אסומן כפרסונה נון גרטה), ובאזורים נוספים. היה לי את הכבוד למכור ספר שלי בשבוע הספר לבחורה שציינה שראתה את הסטיקר והסתקרנה.

את הסימניות חילקתי בשבוע הספר לעוברים ושבים, לכאלה שרק התעניינו ועזבו את הדוכן, וכמובן צירפתי אחת לכל ספר שנמכר. דווקא הדפסת סימניות נראית לי מוצלחת יותר מאשר הסטיקרים. לשיקולכם.

 

חנויות ספרים

מספרים שאילן הייטנר, שהוציא את ספרו הראשון (בהוצאת גוונים, אגב) עבר מחנות ספרים לחנות ספרים ו"ישב" על המוכרות שיקראו את הספר שלו ושימליצו עליו. האגדה מספרת שהוא עבר בכל הארץ. אני לא יודע כמה הסיפור הזה נכון וכמה יש לו חלק בהצלחה המסחרית של חכמת הבייגלה, אבל זה גם מה שאנחנו צריכים לעשות – לכל הפחות לבקר בכמה חנויות, לתת עותק קריאה לעובדים ולבקש שימליצו על הספר. בלא מעט חנויות, אגב, ישנו מדף מופרד ליוצרים מקומיים. נצלו אותו! בזמני, אגב, מדף כזה לא היה קיים בכל חנות ואני פתחתי במסע שכנועים כלפי מנהלי החנויות שיפתחו מדף כזה. באחד המקרים זה אפילו הצליח, והספר שלי התנוסס שם במשך כמה וכמה חודשים.

אחרי שקיבלתי כמה התייחסויות מצד מבקרים סופרים וקוראים, הכנתי פרוספקט למינציה על הספר שלי, בשילוב עם קטעים מהראיון שפורסם במקומון, ותגובות של קוראים. לצערי לא הצלחתי להכניס את הפרוספקט לחנויות ממש, אבל השתמשתי בו למשל בשבוע הספר.

עמוד אחד מתוך הקומוניקט בו השתמשתי

נסו לפתח יחסים טובים עם מנהלי החנויות, נסו להציק בלי להציק. תנו עותקי קריאה (זה מקובל מאוד כיום) וחיזרו לקבל את התרשמותם של העובדים בחנות.

באחד מביקוריי בחנויות הספרים נמכרו שני(!) עותקים מספרי, במשך פחות משעה. אני משער שמדובר גם במזל של מתחילים, אבל בשיטוטי בחנות, פשוט הצעתי לקונים את הספר שלי. שוחחנו עם המוכרת שמצידה המליצה כמובן על רבי המכר התורניים, ואני העברתי ביקרות מרומזת ועדינה על ההמלצות האוטומטיות הללו. בסופו של דבר הקונה עיין בספר שלי, השתכנע וקנה אותו, וכך גם הקונה הבא. אמנם מדובר בעותקים בודדים, אבל ההתמדה והנחישות שלכם תהפוך אותם לרבים.

בפוסט הבא נדבר על שיווק באינטרנט. איך עושים את זה ואיפה?

ספט 022011
 

קיבלתם תשובה חיובית?

מזל טוב!

מה עושים עכשיו?

מי שראה את הרצאות הוידאו כבר יודע – קודם כל חוגגים!

עדיין דרך ארוכה לפניכם; תהליך ההוצאה לאור לוקח מספר חודשים, מרגע החתימה ועד שהספר שלכם יופיע בחנויות הספרים. העבודה עם עורך ספרותי, ועם המערכת המשומנת של ההוצאה לאור; הדפוס, העיצוב, וההפצה היא חוויה מעשירה ומרגשת.

מאמר מוסגר, לפני הכל: אם ברשותכם כמה תשובות חיוביות מכמה הוצאות ספרים, רצוי לעשות תחקיר קטן לפני שמחליטים על איזו הוצאה ללכת. נסו לפנות לסופרים שכבר הוציאו לאור באותן הוצאות ולשמוע את דעתם. בנוסף, אתם מוזמנים להעלות את ההתחבטויות שלכם כאן בבלוג, להעזר בקוראים ובסופרים שכבר הוציאו ספר לאור, וכמובן בי.

בהנחה שכבר החלטתם היכן להוציא לאור אתם תגיעו לפגישה בהוצאה שם ימסרו לכם את הפרטים המלאים על התהליך וינתן לכם חוזה סטנדרטי של ההוצאה. אל תחתמו מיד. קחו אותו ועברו עליו בבית. אין שום סיבה שתקבלו את כל הסעיפים של ההוצאה ככתובם. אמנם סביר להניח שבסופו של דבר החוזה ישאר כמו שהוא או דומה מאוד, אבל בהחלט יכולים להיות סעיפים שניתן יהיה לשנות.

ככלל, הכוח נמצא בידיים של ההוצאה. הם יכולים לטעון שזהו החוזה שמקבלים כל הסופרים ושאין מקום לשינויים.

בעיקרון הצדק אתם, ובכל זאת חוזה עם הוצאת ספרים הוא חוזה לכל דבר; גם אותו אפשר לשנות אם בידכם הכוח או במקרים מסוימים, אם פשוט תבקשו יפה. בכל מקרה ישנם כמה נושאים שכדאי וניתן להתעקש\להתמקח עליהם:

  1. הכי חשוב: המילה האחרונה במקרה של מחלוקת בינכם לבין העורך על תוכן הספר היא שלכם.
  2. הייתי מוסיף ניסוח דומה גם בנוגע לעטיפת הספר, אם כי יש לזכור שההוצאה מנוסה ומקצועית בנושא העיצוב, כמו גם בנושא העריכה.
  3. כדאי, כמובן, לנסות להעלות את אחוז התמלוגים המגיעים לכם ממכירות הספר.
  4. לחילופין, אפשר להתמקח על כמות העותקים שתקבלו לרשותכם בחינם.
  5. התעקשו שבחוזה יצויין מועד אחרון להוצאה לאור.
  6. התעקשו על כך שהרישיון שאתם נותנים למוציא לאור יחזור לידכם במקרה שעותקי הספר יאזלו מהשוק וההוצאה לא תדפיס הדפסה נוספת.
  7. התעקשו שבחוזה יצויין מתי ובאילו תנאים נוספים יחזור הרישיון לרשותכם; למשל במקרה של עיכוב משמעותי במועד ההוצאה לאור, או אם חלפו מספר שנים וברצונכם להוציא בעצמכם הוצאה מחודשת של הספר שלכם (במידה ולמשל הפכתם בזמן הזה לג'י קיי רולינג ואתם רוצים להתקשר עם הוצאה שתתן לכם תנאים טובים יותר)
  8. הקפידו על כך שאם הספר יצליח, גם חלקכם בתמלוגים יגדל (במקרה של כישלון כמובן שההוצאה תהיה הנפגעת העיקרית, אבל דאגו להרוויח יפה במקרה של מכירות גבוהות)
  9. זכויות היוצרים של הספר צריכות להישאר שלכם או בשיתוף עם ההוצאה (ההוצאה משלמת לעורכים וכד' לכן דרישה כזו לזכויות משותפות יכולה להיות מוצדקת)
  10. תנו להוצאה רישון להוציא את הספר בעברית בלבד. הרישיון להוצאה בשפות אחרות צריך להישאר שלכם. כך, במידה והספר יתורגם תוכלו לערוך חוזה חדש עם ההוצאה שלכם או עם הוצאה אחרת. מוטב לשמור את הזכויות גם להוצאה אפשרית במהדורה אלקטרונית כלשהי, הפקות קולנוע, או כל מדיה אחרת.

עד כאן. כל הסעיפים כפופים לשכל הישר, ולשינויים המתבקשים ממציאויות חדשות בשוק הספרים הישראלי. נסו להבין את נקודת המבט של ההוצאה, לא על הכל צריך להילחם. ביחרו בדקדקנות את הנקודות עליהם תתעקשו.

אתם מוזמנים לשרשר את השאלות שלכם כאן.

בהצלחה!

יול 102011
 

הבנתי, בסדר, עריכה, גרסאות, קוראים ביקורתיים, כל הכבוד.

איך שולחים את הספר להוצאות לאור?

נודניק!

בסדר, בסדר.

הנה:

הוצאה לאור – איך עושים את זה? חלק 3:

 

 

מאי 302011
 

סטימצקי ואורנג' יצאו בימים האחרונים בתוכנית החממה הספרותית בה הם מציעים לכותבים להוציא את ספרם לאור, ומבטיחים להפיק מהדורה מודפסת ודיגיטלית של הספר, שיופיע בחנויות סטימצקי ויופץ גם בפורמט דיגיטלי. במסגרת החממה הספרותית יופיע הספר במהלך כחודש בחנויות סטימצקי ויוצע למכירה במכשירי סמארטפון ואייפון.

לכאורה צעד יפה שמדלג בעבור הכותבים על הלקטורה המחמירה של הוצאות הספרים. אפילו הסכום סביר: רק 11,000 ש"ח, פחות ממה שדורשת כל הוצאת ספרים בינונית או קטנה שמחייבת השתתפות המחבר בהפקת הספר. אבל כאן בדיוק הבעיה; זוהי הוצאה לאור אינסטנט, הסינון יהיה אפסי והעריכה תהיה מינימלית, בוודאי לא כזו שתדרוש מהכותב עבודה נוספת וליטוש יכולת  הכתיבה שלו.

אני לא פוסל על הסף את האפשרות הזו לכותב שרוצה לצאת אל האור, אבל היא בעייתית בדיוק משום שהיא נוחה כל כך; החממה הספרותית היא מין כוכב נולד לנושרי המבחנים. הם לא צריכים להתאמן או ללמוד פיתוח קול; החממה תכניס אותם לאולפן, תבצע בעבורם מיקס לשיר שלהם ותשלח אותו לגלגל"צ, ליום של השמעות.

אני לא חושב שהחממה הספרותית תעשיר את עולם הספרות.

אם כל זה לא התריע אתכם, ואם התייאשתם לגמרי מהוצאות הספרים המסורתיות – לכו על החממה הספרותית. אבל אל תתיחסו אליה בתור תחליף לכתיבה יומיומית ולשיפור מתמיד, אין עונג יותר גדול מהתחושה שאתם כותבים טוב יותר מפעם, אז אל תתנו ל-חממה הספרותית להניח אתכם על זרי הדפנה.

קישור לאתר החממה הספרותית

מאי 212011
 

מה עושים אחרי שסיימתם את הגירסה הראשונה של הספר שלכם?

האם לשלוח מיד להוצאות לאור או להמתין?

כל התשובות כאן:

סיכום:

סיימתם את הספר – מה עושים עכשיו?

 

1. חוגגים

מגיע לכם! אתם בסופה של דרך ארוכה בתחילתה של חדשה, פנקו את עצמכם, הרגעו מהמאמץ, תהנו מהרגע.

 

2. תקופת צינון

שימו את הספר בצד לפחות לשבוע. עשו דברים אחרים שאתם אוהבים לעשות.

 

3. קריאה חוזרת מן הכתב – גירסה שנייה

אחרי שבוע הדפיסו את כתב היד שלכם וקיראו אותו (אל תוותרו על קריאה מתוך דפים! קריאה מתוך מסך לא תחשוף נקודות בעיתיות שעליכם להיות רגישים אליהן עכשיו). בשלב זה, אין ספק שתמצאו בכתב היד לא מעט פגמים, ניסוחים חלשים, אי בהירויות, ואפילו שגיאות כתיב. בנוסף, יתכן ותמצאו את עצמכם עומדים מול בעיות מהותיות יותר במבנה העלילה שלכם. אל תתעלמו מהן! אל תסתפקו בעריכה שטחית כדי "לגמור עם זה ולשלוח להוצאות". השקיעו פרק זמן ארוך בניתוח והגדרת הבעיה, פנו לעצמכם מספר ימים לחשוב על מספר פתרונות אפשריים, ואז גשו לכתיבה. תיקון לשוני וניסוחי של כתב היד שלכם הוא הכרחי ויתבצע בכל מקרה על ידכם או על ידי עורך ההוצאה, אבל שיפור נרטיב העלילה שלכם אקוטי הרבה יותר; אתם היחידים שאחראים להביא את הספר שלכם למצב אופטימלי מהבחינה הזו, עורך לא יעשה את זה עבורכם.

אם לא מצאתם כל פגם בכתב היד שלכם, אתם בבעיה. ארנסט המינגווי כתב פעם: "הטיוטא הראשונה של כל דבר היא זבל." קיראו שוב, אם אתם עדיין עומדים בדעתכם דלגו לשלב הבא:

 

4. קוראים ביקורתיים – גירסה שלישית

אחרי שעבדתם שוב על כל הספר ושיפרתם את כל הטעון שיפור, בידכם הגירסה השנייה. הדפיסו אותה בשניים עד ארבעה עותקים ותנו אותם לקוראים ביקורתיים. החשיבות של קוראים ביקורתיים היא מכרעת. זו הפעם הראשונה שעין חיצונית, אובייקטיבית, תקרא את כתב היד שלכם. העין שלכם עייפה מהכתב, אתם מכירים קטעים שלמים כמעט בעל פה, העלילה כולה נמצאת כבר אצלכם בראש, הקשרים מובנים מאליהם, הדמויות מהודקות בדמיונכם. בוודאי כבר הספקתם להתאהב בניסוחים ובדיאלוגים שכתבתם, ואתם עיוורים לליקויים שאולי קיימים בכל אותם מקומות.

כתב היד שלכם זקוק לעין בתולית.

ביחרו קוראים שהם חברים מספיק טובים בשביל להשקיע בכם את הזמן הזה, ומספיק אובייקטיביים כדי לא להגיד לכם: "וואו, איזה יופי! ספר מצויין, בהצלחה!" אם כך קורה, אתם בצרות; בזבזתם זמן יקר וכתב היד לא התקדם מילימטר. ביחרו קוראים דקדקנים, ביקורתיים, אנשי ספר. ככל שתקבלו יותר הערות על כתב היד שלכם, במיוחד הערות קשות, מצבו ישתפר.

רצוי שלקוראים הביקורתיים שלכם תהיה נגיעה בתחום הספרות. בכל מקרה הם חייבים להיות אנשים שקוראים הרבה (גם אתם). בקשו מהם לקרוא את העותק שלכם ולתת הערות (גם ניסוחיות, גם התרשמותיות). הבהירו את חשיבות הדד ליין, אחרת כתב היד שלהם ישכב אצלם שנה.

פיגשו את הקוראים הביקורתיים בסוף התהליך, שבו איתם על כוס קפה ורישמו את כל הערותיהם. אל תזלזלו, אל תמעיטו בערך דבריהם, אל תבטלו אותם בטיעונים כמו: "אבל ככה אני אוהב את זה" או: "הוא לא מבין כמה זה גאוני". אפילו אם אתם צודקים, חשוב שתהיו מודעים למה שקוראים לגיטימיים חושבים על כתב היד (שלא לומר הלקטורים בהוצאת הספרים).

במרבית המקרים, אורח לרגע באמת רואה כל פגע.

אחרי הדיכאון הקל ואפילו הכעס על הקלות בה הוטל דופי בבייבי שלכם, אולי תנבוט בכם איזו תובנה חדשה על כתב היד. פירוש הדבר הוא שכתב היד שלכם התקדם והשתפר.

עברו שוב על כתב היד. כעת בידיכם כבר הגירסה השלישית.

 

5. מה, עוד פעם? גירסה רביעית

יכול להיות שהגירסה השלישית של כתב היד שלכם מוכנה עכשיו לעיניהם הקפדניות של הלקטורים בהוצאות ספרים. אבל אגלה לכם סוד קטן: בעצמי שלחתי את הגירסה השלישית של כתב היד שלי להוצאות הגדולות, הייתי בטוח שהוא במצב אופטימלי. ורק אחרי שלושה חודשים חזרתי ושכתבתי שוב, עיבתי אותו בעוד כ- 30 עמודים, שייפתי וליטשתי ניסוחים אחרונים, ורק אז שלחתי, שוב, את הגירסה הרביעית. ממרחק הזמן, אני יכול לומר בוודאות, שאת הקפיצה הגדולה ביותר עשה כתב היד שלי מהגירסה השלישית לרביעית.

לשיקולכם.

 

6. כשבאמת זהו – גירסה להוצאות לאור

עכשיו בידכם גירסה שלישית או רביעית או שמינית לכתב היד שלכם. כרגע אין ספק שהוא הרבה יותר טוב ממצבו בגירסה הראשונה, אותה רציתם כל כך לשלוח מיד להוצאות.

כעת, לא זו בלבד שהוצאות הספרים יבחנו כתב יד מלוטש ומדויק הרבה יותר, גם אתם תרגישו בטוחים בו יותר.

עכשיו אתם מוכנים לשלב הבא: שליחת כתב היד שלכם להוצאות לאור.

צפו בסרטון הבא: הוצאה לאור – איך עושים את זה? חלק 3: השליחה

 

מאי 062011
 

קראנו, החכמנו, עכשיו לעסק;

הוצאה לאור – איך עושים את זה? איך תוציאו לאור את הספר שלכם?

בסדרה של שלושה סרטונים אנסה לענות על כל השאלות (אתם מוזמנים להוסיף שאלות בתגובות).

אחרי כל סרטון אוסיף סיכום, הסברים וטיפים נוספים.

לפני הכל, הקליקו וצפו :

 


מקווה שהסרטון היה לכם לעזר.

כאן למטה מסוכמות נקודות חשובות, וטיפים נוספים שלא הופיעו בסרטון:

 

הוצאה לאור – איך עושים את זה? שלב המטרה

למה אתם רוצים להוציא לאור?

א. אני רוצה להוציא לאור ספר זכרון, למשפחה, לילדים, ולעצמי

מספר עותקים שיצאו לאור: 1-10

הוצאות: עצמית, בתי דפוס יעודיים, או אתרים כמו lupa

עלות: מאות בודדות של שקלים עד כמה אלפים

סיכום: קל ופשוט להוציא היום ספר לזכרון. כדאי לשקול גם עריכה לשונית, או ספרותית, ואפילו לשלם למצעב או למאייר שישפר את נראות הספר שלכם.

 

ב. אני רוצה להגיע לחנויות הספרים, להחשף ולמכור כמה שיותר

מספר עותקים שיצאו לאור: כ- 600 ב-הוצאה לאור בינונית-קטנה ומעל 1000 בהוצאה לאור גדולה. במידה והמהדורה הראשונה תימכר יפה, ההוצאה תדפיס מהדורה שנייה.

הוצאות: נסו את כל ההוצאות לאור המופיעות כאן. בנוסף, ישנן עוד עשרות הוצאות קטנות יותר שצצות ומופיעות בשוק מידי שנה.

עלות: חינם עד 20,000 שקלים ויותר

סיכום: אם אתם רוצים להגיע לקהל הרחב אתם חייבים להשתמש ב-הוצאה לאור המתמחה בכך. אם תוציאו את הספר שלכם בהוצאה עצמית לא תופיעו על המדפים והסיכוי של הספר שלכם לפרוץ את מעגל החברים והקרובים כמעט אפסי. הוצאה לאור במהדורה דיגיטילית ומכירתו באינטרנט אמנם קיימת, אבל אל תצפו למכור שם יותר מעותקים בודדים, אם בכלל.

ההוצאות לאור הגדולות – כנרת זמורה ביתן, כתר, עם עובד, ידיעות אחרונות, הקיבוץ המאוחד וכד' – מחזיקות אנשי מקצוע מעולים (עורך, מעצב, מגיה, מפיץ). הספר שלכם יקבל דחיפה ראשונית חזקה, ונראות גבוהה בחנויות הספרים. הצרה היא שרק אחוזים בודדים מכתבי היד שנשלחים אליהם מתקבלים ויוצאים לאור בסופו של דבר (לא אתפלא אם מדובר בשברי אחוז). כדי שהוצאה לאור גדולה תיקח את הספר שלכם עליכם (מעבר ליכולות כתיבה מעולות) לשכנע אותם שלכתב היד שלכם פוטנציאל מכירות גבוה. הוצאה לאור היא, לפני הכל, עסק כלכלי, והוצאת הספר שלכם, בייחוד אם אינכם סופרים מוכרים או סלבריטאים, היא תמיד סיכון כלכלי גדול עבור בית ההוצאה.

אפשרות טובה נוספת היא לפנות להוצאות לאור בינוניות – גוונים, כרמל, אבן חושן, רסלינג – שם סיכויי ההצלחה גבוהים יותר אך ייתכן ותאלצו להשתתף במימון הוצאת הספר.

הסינון ב-הוצאה לאור קטנה אינו קפדני עד לא קיים. אתם תישאו בכל עלויות הפקת הספר והנוכחות בחנויות ספרים תהיה מוגבלת.

 

ג. אני רוצה שספרי יזכה לחשיפה גדולה, ויהיה רב מכר. בעתיד אני רוצה להתפרנס מכתיבה

מספר עותקים שיצאו לאור: מעל 1000 במהדורה ראשונה

הוצאות: נסו את כל ההוצאות לאור הגדולות. חפשו גם הוצאות נישה שהוציאו 2-3 שלאגרים בסגנון של הספר שלכם

עלות: חינם. אתם תקבלו תמלוגים מהמכירות, ובמקרים מסויימים אפילו מקדמה

 

סיכום: לפני הכל קיראו את הפוסט: איך מתפרנסים מכתיבה

שנית, אתם חייבים להוציא את הספר שלכם ב-הוצאה לאור גדולה או בהוצאת נישה המתאימה לספר שלכם. הוצאה בינונית-קטנה לא תעשה בשבילכם את העבודה.

אם אתם סופרים מתחילים, הייתי ממליץ בכל זאת להתחיל ב"קטן", להוציא את הספר שלכם בבית הוצאה לאור בינוני או קטן, למכור ממנו מעט; עשרות או מאות בודדות של עותקים, ועל הדרך ללמוד קצת על העולם הזה וקצת על עצמכם, לעבוד עם עורך, לקבל תגובות ולחדד את יכולות הכתיבה שלכם.

כשתשלחו את הספר הבא להוצאות לאור גדולות, העובדה שזהו ספריכם השני תיזקף לזכותכם.

בעסק הזה אי אפשר למהר – צריך טונה של סבלנות.

וטיפ נוסף:

הוצאה לאור - איך עושים את זה?

בדקו את מדף הספרים אצלכם בבית, איזו הוצאה לאור מוצאת חן בעיניכם?

בקרוב הפוסט: הוצאה לאור – איך עושים את זה? חלק 2: העריכה