אפר 192013
 

רבים שואלים אותי על הוצאה כזו או אחרת ומתלבטים אם כדאי לבחור בה להוציא את הספר שלהם. ברוב המקרים אין לי תשובה מוחלטת, אני לא מכיר את כל ההוצאות. אבל אם תעקבו אחר עשרת כללי הזהב האלה אני בטוח שתעשו את ההחלטה הנכונה:

  1. שלחו לכל ההוצאות הרלוונטיות – אל תסתפקו בחלקן. העזרו ברשימה המומלצת של הוצאות ספרים
  2. המתינו לכל התשובות! כמה זמן זה ייקח? עוד שלושה חודשים? שווה את ההמתנה. אני חיפשתי שנתיים בית הוצאה לאור לספרי השני. תעשו הפסקה בכתיבה, אולי תכתבו בינתיים סיפור קצר או תתחילו את הספר הבא. ואולי תחזרו לטקסט אחרי חודש ותערכו אותו שוב – כל עכבה לטובה. בכל מקרה אחרי החתימה תיכנסו לעריכה אינטנסיבית, עדיף שתגיעו אליה עם כתב היד במצב הטוב ביותר האפשרי. אם לא חוזרים אליכם אפשר להתקשר להוצאה ולברר באיזה שלב בלקטורה נמצא הספר שלכם. תארו מה יקרה אם אחרי חתימה על חוזה בהוצאה קטנה חוזרת אליכם הוצאה גדולה ומבקשת להיפגש. אני מכיר לפחות סיפור אחד כזה.
  3. קיבלתם את כל התשובות? ערכו טבלה של יתרונות וחסרונות – תקציב להוצאה, התרשמות שלכם, הפצה, דעות של חברים, תמלוגים שלכם, וכד'.
  4. הוצאה גדולה רוצה אתכם? לכו איתה! נשמע טריוויאלי אבל לא פעם שמעתי על סופרים שהתלבטו בין הוצאה גדולה להוצאה שבחנויות הספרים אפילו לא שמעו עליה. קודם כל הוצאה גדולה תוציא את הספר שלכם בחינם (בדרך כלל), אמנם לאחרונה ישנם לא מעט הוצאות גדולות שדורשות תשלום, אבל זו התעשייה ואלה החיים – לכו עליהם; שם תקבלו את העריכה הטובה ביותר, את העיצוב הטוב ביותר ואת ההפצה הטובה ביותר, וכמובן את חותמת האיכות של הוצאה גדולה ורזומה להתגאות בו, יש מתלבטים?
  5. לכו לחנויות הספרים! רוב מנהלי החנויות מאוד נחמדים וישמחו לעזור לכם. שאלו אותם על ההוצאות ביניהן אתם מתלבטים ובקשו את עצתם. בידקו על המדפים: האם ספריה של ההוצאה נמצאים על המדפים? מה איכות ההדפסה? העיצוב? התוכן?
  6. נסו להשיג המלצות של בעלי מקצוע. אשת יח"צ המליצה לי באופן לא מסוייג על פרדס. גם מבקרת הספרות סיגל נאור פרלמן המליצה על אותה הוצאה. מוכר בחנות דווקא המליץ על הוצאה אחרת, אבל אני מעריך שזה מפני שמדובר בהוצאה שמוציאה יותר ספרים, לכן הוא רואה אותה יותר. לא הייתה התלבטות ארוכה – הלכתי על פרדס ובצדק.
  7. התייעצו עם סופרים שהוציאו באותה הוצאה – היום קל מתמיד להגיע ישירות אל הסופרים. אין תירוצים. בקשו עזרה בפורומים ובקבוצות פייסבוק מתאימות
  8. אל תקבלו תכתיבים מהוצאות למשל אולטימטום לחתימה על חוזה. הוצאה לאור היא תהליך רגיש ועליו להבשיל. הוצאה רצינית תתן לכם את הזמן ותשמח להוציא אתכם לאור גם אחרי זמן מה.
  9. משהו חשוד? אם אתם מריחים משהו מסריח יש לכך סיבה; ההוצאה לא מוכרת, לא נמצאת בחנויות הספרים, חזרו אליכם מהר מידי? מרעיפים עליכם תשבוחות למרות שלא נראה שקראו בכלל את כתב היד? דורשים תשובה מהירה? מציבים אולטימטום? מה הם אומרים על כתב היד שלכם? לא יכול להיות שהביקורת היחידה שלהם על הספר שלכם היא שהוא מצוין? אם משהו לא נראה לכם עברו הלאה. עדיף להמתין עוד קצת ולהוציא לאור בהוצאה שראויה לספר שלכם
  10. אם אחרי הכול אתם עדיין מתלבטים – כיתבו לי. אך אנא מכם רק אחרי שערכתם בדיקה מעמיקה בהתאם לנקודות שהועלו כאן. לא חסרים מקרים של סופרים שהתחרטו על הבחירה שלהם בגלל שלא ערכו מחקר מעמיק מספיק על הוצאה כזו או אחרת. האחריות היא בידכם וכעת יש לכם את הכלים לבחור נכון. בהצלחה!
יונ 092012
 

שלום חברים,

שבוע הספר השנה חושף שוב את המצב העגום של שוק הספרים בישראל, שנמצא בשפל, אולי של כל הזמנים.
הייתי בדוכנים בבאר שבע (בחיפה בוטל היריד) היו שם בעיקר ילדים שהסתובבו עם ההורים שלהם ואכלו צמר גפן מתוק. אין לי שום דבר נגד פעילויות לילדים בשבוע הספר, להיפך, אבל מספר הקוראים שהסתובבו בין הדוכנים היו בערך עשירית משנים קודמות.

הרבה אנשים פונים אלי דרך הבלוג בבקשה לעזרה ואני שמח מאוד לעזור. אבל לצערי, אני הרבה פחות אופטימי מפעם.
אולי מעז יצא מתוק, אולי השפל של שוק הספרים (שהנפגעים היחידים שלה הם המו"לים והסופרים, ובעקיפין גם הקוראים) יביא לצמיחה מחודשת של התרבות הזו. אולי באמצעות חוק הסופרים, אולי באמצעות החרם האחרון של סופרים מוכרים על תופעת המבצעים (מספר נכבד של סופרים העבירו דרישה שלא לשים את הספרים שלהם במבצעים).

למי שלא מכיר לעומק את המצב להלן תקציר: יש הרבה כותבים, מעט קוראים, חנויות ספרים פרטיות פושטות את הרגל, והרשתות הגדולות מנצלות את כוח הארבע במאה ומכריחות את המו"לים למכור להן ספרים במחירי רצפה. מה שגורם למו"לים לחזור לסופרים ולומר להם: רוצים להיכנס למבצעים? וותרו על תמלוגים. הסופרים חותמים על הסעיף הזה כי זו הדרך היחידה שלהם להגיע לקוראים. גם ככה התגמולים לספר הם נוראיים; שקל או שניים מקבל הסופר על מכירת כל עותק. מסטיק אי אפשר לקנות עם זה (מוזיקאי או תמלילן אגב, מקבל כעשרה שקלים בכל פעם ששיר שלו מושמע ברדיו).

כשיש ביקוש להוצאת ספרים לאור תמיד יבוא מישהו לתת היצע. או במקרה שלנו לאסוף את הכסף מהעצים. לכן קמות חדשות לבקרים הוצאות קטנות שלא ממש עושות לקטורה רצינית והם בטוחים שיש לספר שלכם פוטנציאל וישמחו מאוד להוציא אותו לאור. כמובן שקודם תיפרדו משלושים עד שישים (זאת לא טעות, לפחות במקרה אחד) אלף שקל תמורת הזכות למשש ספר אמיתי שהוא שלכם ושל העולם, לפחות עד שהוא יעלם מחנויות הספרים ולא בגלל שהוא יהפוך לרב מכר.

אז הנה העצה שלי: אל תתפתו כל כך מהר. אני לא רואה סיבה לשלם כל כך הרבה כסף להוצאה שרק מאתמול היא על המדפים.
אני לא מתכוון שתוותרו על הוצאת הספר שלכם רק כי ההוצאות הגדולות השיבו לכם בשלילה. אני עצמי הוצאתי את הספר הראשון בגוונים. אבל גוונים היא הוצאה ותיקה ומוכרת והם התחלקו איתי בהשקעה על הספר. ידוע לי שכיום התנאים הללו, של השתתפות המחבר במימון הוצאת הספר, הפכו קשים יותר ויקרים יותר לסופר. זה עדיין לא מצדיק לשלם סכומים אסטרונומיים.

לנוחיותכם, עדכנתי את העמוד עם פרטי כל ההוצאות. לא מעט דברים השתנו ותוכלו להתעדכן בפרטים כאן
בקיצור אל תתיאשו, אבל גם אל תתפתו כל כך מהר.

שבוע הספר נעים לכולם, בכל זאת, ותחזרו עם איזה ספר, אני מצאתי שניים מצוינים.

שיהיה שבוע מצויין

אופיר

 

 

יונ 042011
 

היום עברו ארבעה חודשים מהיום ששלחתי את כתב היד שלי להוצאות. איפה אני עומד?

באופן מפתיע עדיין לא חזרו אלי מספר רב של הוצאות. ככל ההוצאות טוענות שהן מחזירות תשובה בתוך שלושה עד ארבעה חודשים. לא במקרה שלי.

ולהלן הרשימה:

הוצאת כתר: כתב היד שלי נשלח ללקוטורה שנייה. הבחור איתו דיברתי טען שבהחלט מדובר בפרק זמן רב ושהוא ידאג לזרז את התשובה.

הוצאת עם עובד: כאן המצב אפילו מעודד מעט יותר; כתב היד שלי עבר לעיונו של עורך שני. מה שמעיד שהוא לא נפסל אחרי קריאה מצד הלקטורים ואחד מהעורכים.

הוצאת ידיעות אחרונות: הנושא בבדיקה, לדברי הבחורה איתה דיברתי: "עדיין לא התקבלה תשובה שלילית" אשרי המאמין.

הוצאת אחוזת בית: כתב היד נשלח מעט באיחור (ראה פוסט) ועדיין לא התקבלה תשובה

הוצאת רסלינג: כתב היד עדיין בבחינה

הוצאת אבן חושן: כתב היד הועבר לעורך הראשי עוזי אסי

הוצאת כרמל: כתב היד נמצא עדיין בבדיקה

הוצאת אריה ניר: כתב היד הועבר להוצאה באיחור של חודש והוא עדיין בבדיקה

הוצאת סער: כתב היד עדיין בבדיקה

לסיכום: אני חשבתי שאחרי ארבעה חודשים כבר יהיו בידי תשובות מכל ההוצאות. מסתבר שפרק הזמן ארוך יותר מכפי שהתחייבו לו הוצאות הספרים. בחלק מהמקרים מדובר בחדשות טובות מכיוון שהספר עובר לבחינת עורכים בכירים יותר, מה שלא מבטיח דבר, ובכל זאת; זו נקודת אור בים ההמתנה.

סבלנות, סבלנות, סבלנות.

מרץ 012011
 

בישראל יוצאים כל שנה כ- 4000 כותרים (11 ספרים ביום!). ההוצאות הגדולות מקבלות מעל 100 כתבי יד מידי חודש. פירוש הדבר הוא שעל הוצאות הספרים לקרוא בכל יום 3-4 כתבי יד כדי לענות על הביקוש העצום. אי אפשר שלא להבין את נקודת המבט של ההוצאות; את העובדה שאינן מספקות הסבר מדוע דחו ספר זה או אחר, ואפילו את העובדה שחלקן גובות סכום קטן לכיסוי הוצאות הלקטורה (לקטורים הם עובדים חיצוניים, בדרך כלל סטודנטים, שקוראים את הספר ונותנים חוות דעת להוצאה. הלקטורים האלה מועסקים בשכר).

נאמר והן מקבלות ספר טוב, מעניין, חדשני, של סופר חדש. ונאמר והן מאמינות בספר ורוצות להוציא אותו לאור. סביר להניח שבעקבות ההוצאה לאור הן יפסידו הרבה כסף. קוראים נוטים ללכת על בטוח; לקנות ספר של סופר מוכר, לסמוך על ההמלצה של המוכרת בחנות, על המלצות של חברים (שגם הם הגיעו אל ספר בדרך כלל מאותן סיבות). בסופו של דבר כל הוצאה לאור היא גם עסק כלכלי, וכל עסק מעדיף להקטין את הסיכונים וללכת על בטוח, מכאן הדרך קצרה אל מכתב הדחייה המנומס.

העובדה הזו הובילה בעשור האחרון הוצאות בינוניות וקטנות רבות לדרוש את השתתפות הסופר בהפקת הספר, החל מחצי הסכום של עלות ההפקה ועד לתשלום מלא. עלות הוצאה לאור של ספר בישראל, עם עריכה והגהה טובה, עיצוב, הפצה וכו' עולה בסביבות (אל תתפסו אותי במילה) 20-25 אלף ש"ח. אם כך אפשר להבין את ההוצאות שדורשות את השתתפות המחבר, בעיקר אם הספר מוכר לבסוף מאה- מאתיים עותקים.

את הספר הראשון שלי הוצאתי בהוצאת גוונים. הוצאה בינונית, טובה ומקצועית, שבעברה הוציאה את ספרי הביכורים של סופרים שפרצו לתודעה, ביניהם: אילן הייטנר, אשר קרביץ (מחבר "הכלב היהודי"), ואסף גברון. שילמתי חלק מעלות ההפקה של הספר, סכום לא מבוטל. הספר מכר כמות סבירה לספר ביכורים אבל מעולם לא החזרתי את סכום ההשקעה במלואו. כל סופר חדש צריך להיות מודע לעניין הזה. ישנן, כמובן, הוצאות ספרים שאינן דורשות את השתתפות הסופר. מדובר בעיקר בהוצאות גדולות וחלק מההוצאות הבינוניות. הרשימה המלאה של הוצאות הספרים בישראל, כולל פרטי התקשרות, תובנות והמלצות, נמצאת כאן.

פבר 062011
 

מה לעשות כשהוצאה שרציתם לשלוח אליה את כתב היד שלכם מכריזות שכרגע הן אינן מקבלות כתבי יד?

האם הן באמת לא יקראו את כתב היד גם אם תשלחו אותו בכל זאת?

התשובה לכך איננה ודאית. אצל הרבה הוצאות ספרים מצטברים כל כך הרבה כתבי יד שהן אינן יכולות להתמודד עם העומס. בעיקר מדובר בקטנות מבניהן; הן לא מעסיקות הרבה לקטורים ויותר קשה להן לקחת סיכונים. ממילא הן מוציאות כמה עשרות ספרים בשנה ולפעמים גם פחות מכך. לכן הן מעדיפות לא לקבל כתבי יד נוספים.

מה עושים?

ראשית, מומלץ לחפש את שם העורך הראשי. את זה עושים על ידי בדיקה של פרסומים שונים על ההוצאה או באתר ההוצאה עצמו (למרבה הפלא לא לכל ההוצאות יש אתר פורמלי).

נאמר ששמו של עורך ההוצאה הוא: "רב מיכרוני"

(אגב, אם לא מצאתם את שם העורך בשום מקום – לא נורא, עושים את אותה הפעולה ומחליפים את שם העורך במילים: "עורך ההוצאה")

שולחים מייל להוצאה בזו הלשון:

כותרת: בקשה לעיון בכתב ידי: "[שם הספר]". נא להעביר לידי רב מיכרוני בבקשה

וזה תוכן המייל:

שלום רב מיכרוני,

שמי [שמכם]

בשעה טובה סיימתי את ספרי השני "[שם הספר]" והייתי שמח להוציא אותו בהוצאתכם.

מצורף מכתב בו תוכל להתרשם מהספר ומפרסומים קודמים שלי.

אשמח מאוד להעביר אותו לעיונך.

אנא עדכן אותי כיצד אוכל לשלוח לך עותק מכתב היד.

תודה רבה

[שמכם]

[מ"ס טלפון שלכם]

את אותה הפעולה עושים אם אנחנו רוצים להגיע לעורך מסויים בהוצאה, ששמענו עליו או שהוא מטפל במחלקה מסויימת בתוך ההוצאה. מייל כזה צריך להספיק. סביר להניח שההוצאה תחזור אליכם למייל עם פרטים לאן ואיך לשלוח את כתב היד.

למייל מצרפים כקובץ את "המכתב לעורך"; זהו מכתב המספר קצת עליכם ועל הספר שלכם, פרסומים קודמים, זכייה בתחרויות, וכל דבר שלדעתכם יכול להוציא אתכם טוב (המכתב לא יתן לכם מקדמה רצינית אצל הלקטורים, אבל חיוני להוסיף אותו לכתב היד וכדאי להשקיע בו מחשבה ולפחות שלושה ימי כתיבה) עיינו בפוסט: "המכתב לעורך".

נסו את זה בבית.