אוג 252013
 

את הפוסט הזה הייתי צריך לכתוב מזמן. אבל אם הוא יגרום למישהו מכם לחשוב פעמיים לפני שהוא חותם על חוזה, עשיתי את שלי.

יש כאן היצע עצום של כותבים, בוודאי הגדול מאז ומעולם. מהצד השני יש ביקוש מצומצם. אמנם הרבה ספרים נמכרים בישראל, אבל המכירות האלה לא מספקות את 200 ספרים שיוצאים כאן בכל חודש ומשוועים לקונים. מאתיים ספרים. אם תרצו: עשרה ספרים בכל יום עבודה. גם אם החנויות יכילו את כל הספרים הללו במשך מספר רב של חודשים, איך קונה מסכן שנכנס לחנות יספיק להיחשף אליהם? הוא יכול להיחשף ל- 10-20 ספרים לכל היותר. אלו הספרים שבדרך כלל נמצאים במבצעים (ועוד מעט הם לא יהיו גם שם).

אבל כותבים רוצים להוציא לאור בכל מחיר. זה לגיטימי. אז מה קורה? ההוצאות הגדולות כבר לא יכולות לקחת סיכון על ספרים שאינם רבי מכר מהרגע הראשון. אז הן מסרבות ל- 98% מכתבי היד ולסופרים האלמוניים שכתב היד שלהם היה יוצא דופן באיכותו הן מציעות להוציא לאור תוך השתתפות בהפקה, כפי שקורה בהוצאות קטנות ובינוניות. זוהי תופעה שקיימת כבר בכמה הוצאות לאור גדולות. ואם נתקלתם בתופעה הזו שתפו אותנו בתגובות. האמת? זכותן. להוציא לאור עולה כסף, וההוצאות הללו הן עסק כלכלי לכל דבר. אז את הפגיעה בהכנסותיהן שמתבטאות בירידה במכירות פר ספר ובתשלומים המוגבלים שמעבירות להן הרשתות הן משיתות אל הסופר. כשדילמה כזאת מובאת בפני ע"י קוראי הבלוג אני ממליץ להם ללכת על זה, הרי ממילא הם יוציאו את התשלום הזה בהוצאה קטנה או בינונית, אז למה לא להוציא כבר בהוצאה גדולה? הבעיה בעיניי מתחילה כשחלק מההוצאות הקטנות רוכבות על הביקוש הגדול של יוצרים לצאת לאור, ומציעות לכותבים "להגשים את החלום". עד כאן גם זה בסדר גמור. אבל כשהן דורשות שלושים וארבעים ושישים אלף שקל על הוצאה של ספר לאור, זה ממש מטריף אותי. על מה ולמה? האם הן משקיעות ביחסי ציבור יוצאי דופן? האם הן מציעות עריכה ספרותית מעולם אחר? תרגום? הופעה בטלוויזיה? לא. הן עושות קופי פייסט לטקסט שבמקרים רבים צריך עוד הרבה ליטושים ועבודה כדי להיות ראוי לצאת לאור, ועושות בוחטה על גב הסופר. הספר עומד חודשיים בחנויות (במדפי ספרות המקור, מה פתאום במבצעים?) מוכר 50 עותקים שקנו בני משפחתו של הסופר וזהו. נגמר הסיפור.

אז הנה סכומים שחשבתי שלא אנקוב בהם לעולם:

הוצאת ספר פרוזה ממוצע ללא עריכה עולה (בהערכה גסה!) כ- 12-13 אלף שקל כולל מע"מ. וזה כולל גם רווח צנוע להוצאה. עריכה מקצועית חשובה מאוד וזה מביא אותנו בערך ל- 20 אלף שקל. כיום לא מעט הוצאות קטנות לא מוציאות היום שקל על עריכה ומטילות את העבודה על הסופר שעושה זאת באופן פרטי. אז תסבירו לי בבקשה איך אנשים חותמים על הסכמי הוצאה לאור בגובה 50 אלף שקל? על מה? איזה ערך מוסף הם מקבלים מההוצאה? והאשמה היא בנו, כי אנחנו הולכים וחותמים על עסקאות כאלה. חותמים ומתחרטים.

צריך לומר זאת בבירור: אם אף הוצאה גדולה או בינונית או קטנה לא מוכנה להוציא את הספר שלכם לאור בתשלום סביר, אז אתם צריכים עוד לעבוד על הספר. ספר לא נכתב בשנה ולא בשנתיים. זהו תהליך ארוך של שיפור והתמדה וסבלנות ורגעי משבר. סופר צריך להקיא דם כדי להוציא יהלום ואז עליו עוד לצלוח את הלקטורה וכמובן גם קשרים עוזרים. תמיד זה עבד ככה, גם בשנות הנוסטלגיה העליזות.

ואם הוצאה כלשהי "מאוד מאמינה בכתב היד שלכם" או: "רואה פוטנציאל" (כאן הזמן לשאול למה לדעתן כתב היד הוא טוב, אילו חוזקות הן זיהו בו?) ובכלל טוענת שאין צורך בעריכה כי הוא כתוב נהדר ודורשת שלושים או חמישים אלף שקל תמורת הגשמת החלום קחו את הרגליים שלכם ותעופו משם. כי הן בהחלט לא מאמינות בכתב היד שלכם (אם בכלל קראו אותו), אלא בארנק שלכם, ולא יעשו דבר כדי לקדם אותו כי הן ירוצו לפרויקט הבא. הוצאות אחרות יגדילו ויבקשו תשובה תוך שבוע. למה? מה יקרה בעוד שבוע? הספר שלכם יהיה פחות טוב? או שאולי הן מפחדות שתקראו את הפוסט הזה?

עוד גורם חשוב הוא כמה זמן ההוצאה קיימת. השתדלו להימנע מהוצאות שקמו אתמול. רוב ההוצאות המכובדות קיימות כבר עשרות שנים, גם קטנות והבינוניות. לכו עליהן, אם הן דורשות תשלום, ואפילו אם הוא גבוה, יש סיכוי שזה משתלם. העזרו ברשימה המומלצת של הוצאות ספרים

אנא מכם אל תרוצו ותחתמו על חוזים מפוקפקים במחירים של 25-30 אלף שקל כי זה מנציח את הבעיה ומפרנס את אותן הוצאות.

קחו בחשבון שאם אתם לא מוציאים לאור את הספר שלכם בהוצאה גדולה, עם או בלי חוק הספרים התפוצה שלכם לא תהיה גדולה. סביר להניח שבתוך שלושה חודשים כבר לא תהיו על המדפים. מוטב להמתין, לערוך שוב את הספר, או רחמנא ליצלן לעבור לספר הבא (דוגמה אישית: רק כתבי היד השני והרביעי שהשלמתי את כתיבתם יצאו לאור, השאר נגנזו), ולבסוף להוציא לאור ספר ראוי בהוצאה ראויה, שגם מאמינה בערכו, ומידת הנשמה בה גדולה ממידת הסרט הנע שמוציא חלומות לאור.

מאתיים ספרים יוצאים בארץ מידי חודש, איך יבלוט הספר שלכם?

מאתיים ספרים יוצאים בארץ מידי חודש, איך יבלוט הספר שלכם?

יול 102011
 

הבנתי, בסדר, עריכה, גרסאות, קוראים ביקורתיים, כל הכבוד.

איך שולחים את הספר להוצאות לאור?

נודניק!

בסדר, בסדר.

הנה:

הוצאה לאור – איך עושים את זה? חלק 3:

 

 

יונ 042011
 

היום עברו ארבעה חודשים מהיום ששלחתי את כתב היד שלי להוצאות. איפה אני עומד?

באופן מפתיע עדיין לא חזרו אלי מספר רב של הוצאות. ככל ההוצאות טוענות שהן מחזירות תשובה בתוך שלושה עד ארבעה חודשים. לא במקרה שלי.

ולהלן הרשימה:

הוצאת כתר: כתב היד שלי נשלח ללקוטורה שנייה. הבחור איתו דיברתי טען שבהחלט מדובר בפרק זמן רב ושהוא ידאג לזרז את התשובה.

הוצאת עם עובד: כאן המצב אפילו מעודד מעט יותר; כתב היד שלי עבר לעיונו של עורך שני. מה שמעיד שהוא לא נפסל אחרי קריאה מצד הלקטורים ואחד מהעורכים.

הוצאת ידיעות אחרונות: הנושא בבדיקה, לדברי הבחורה איתה דיברתי: "עדיין לא התקבלה תשובה שלילית" אשרי המאמין.

הוצאת אחוזת בית: כתב היד נשלח מעט באיחור (ראה פוסט) ועדיין לא התקבלה תשובה

הוצאת רסלינג: כתב היד עדיין בבחינה

הוצאת אבן חושן: כתב היד הועבר לעורך הראשי עוזי אסי

הוצאת כרמל: כתב היד נמצא עדיין בבדיקה

הוצאת אריה ניר: כתב היד הועבר להוצאה באיחור של חודש והוא עדיין בבדיקה

הוצאת סער: כתב היד עדיין בבדיקה

לסיכום: אני חשבתי שאחרי ארבעה חודשים כבר יהיו בידי תשובות מכל ההוצאות. מסתבר שפרק הזמן ארוך יותר מכפי שהתחייבו לו הוצאות הספרים. בחלק מהמקרים מדובר בחדשות טובות מכיוון שהספר עובר לבחינת עורכים בכירים יותר, מה שלא מבטיח דבר, ובכל זאת; זו נקודת אור בים ההמתנה.

סבלנות, סבלנות, סבלנות.

אפר 172011
 

את הגירסה הראשונה של הספר סיימתי באפריל 2010.

היה לי ברור שזו רק ההתחלה. נסעתי לכל אחד ואחד מהקוראים הביקורתיים שלי (ראה פוסט) ונתתי בידם את כתב היד. אחרי כחודש נפגשתי עם כל אחד ואחד מהם והקשבתי לתובנות ולביקורות שלהם. עבדתי שוב על כתב היד והשלמתי את הגירסה השנייה. הנחתי אותו בצד לשבוע, וחזרתי אליו לכתיבת הגירסה השלישית, אותה סיימתי באוגוסט 2010, ארבעה חודשים אחרי סיום הגרסה הראשונה.

הייתה לי הרגשה שכתב היד הוא במצב הטוב ביותר האפשרי ושלחתי אותו לעשר הוצאות הספרים הגדולות (ראה פוסט) ורק להן. בתוך שלושה חודשים קיבלתי תשובות שליליות; 9 כאלה, רק תשובה אחת לא קיבלתי גם אחרי חמישה חודשים; מהוצאת אחוזת בית.

בדרך כלל מדובר בסימן טוב. הספר עבר סלקציה ראשונה וכעת נקרא בידי גורמים בכירים יותר בהוצאה.

במקביל, הבנתי שאני לא יכול לחכות לנס והתחלתי לעבוד על גירסה רביעית. כמה חודשים נוספים של קריעת תחת שיפרו את כתב היד שלי בכמה וכמה רמות. כלומר:

המעבר בין הגירסה השלישית לרביעית, הביא לשיפור המשמעותי ביותר בכתב היד.

עדיין לא קיבלתי תשובה מאחוזת בית, אחרי חמישה חודשים. ולא יכולתי לשאת את העובדה שההחלטה שלהם תתבסס על עותק כתב יד מיושן, פחות טוב מזה שאני מחזיק אצלי ביד.

מכיוון שהזמן דחק, החלטתי לנסוע בעצמי לבית ההוצאה ולתת בידם את העותק הרביעי של כתב היד; אם אדם נוסף בהוצאה בכל זאת יקרא את כתב היד לפני ההחלטה הסופית מוטב שהוא יקרא את העותק המעודכן.

יום לפני שתכננתי להגיע אל בית ההוצאה, הם בעצמם התקשרו אלי ובישרו שלצערם התשובה שלילית.

אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם את ההרגשה שלי.

סיפרתי להם כמובן על העותק המוחדש והם הציעו שאחכה כחודשיים שלושה, וכשאהיה באמת בטוח שכתב היד הוא במצב אופטימלי, אשלח שוב.

"אבל עכשיו הוא במצב אופטימלי!" רציתי לצעוק, ושתקתי.

 

אחרי שקיבלתי את התשובה החיובית מהוצאת גוונים שלחתי לאחוזת בית את הגירסה הרביעית, הוספתי גילוי נאות וביקשתי שיבחנו את כתב היד בהקדם.

מה המסקנה?

גם אחרי שאתם מביאים את כתב היד שלכם למצב אופטימלי – חכו קצת, התאפקו, שבוע, שבועיים, חודש. ואז גשו לגירסה הנוספת, כך תביאו את כתב היד שלכם למצב קצת יותר טוב ממושלם.

 

בהצלחה!

 

אפר 042011
 

 

היום עברו חודשיים מאז שלחתי את כתב היד שלי להוצאות ספרים.

שלוש הוצאות ספרים חזרו אלי עם תשובה שלילית: אגם, חרגול, מודן.

הוצאה אחת חזרה אלי עם תשובה חיובית: גוונים.

הוצאה אחת לא קיבלה את העותק שלי: אבן חושן. כעת אני שולח לה שוב.

חשוב לבדוק עד הסוף ולוודא עם כל הוצאה שאכן כתב היד שלכם הגיע. הפעם, כתב היד שלי לא הגיע לאבן חושן, בפעם שעברה הוא לא הגיע למודן. חשוב להבין שדברים כאלה יכולים לקרות, לערוך מעקב אחר קבלת כתב היד שלכם בהוצאות, לא לוותר, ולשלוח שוב אם צריך.

ככל הנראה באפריל יתקבלו מרבית התשובות (חיוביות ושליליות) מדובר בטווח שבין חודשיים לשלושה חודשים. אני ממתין בסבלנות לתשובות חיוביות נוספות, ומצפה לפחות לתשובה חיובית אחת מהוצאה גדולה שאינה מצריכה השתתפות עצמית מהסופר.

בינתיים אני קורא הרבה, כותב סיפור קצר שכבר הרבה זמן מחכה לצאת החוצה, וכותב את הבלוג.

אני לא נוגע בעותק של כתב היד ולא קורא חלקים ממנו. בעיניי זו טעות גדולה להתעסק עם כתב היד אחרי השליחה; הראש זקוק להפוגה מלאה לפני שמתחיל תהליך העריכה שהוא ארוך ומייגע בפני עצמו; במהלכו אנבור בקרביים של כתב היד ואתייסר מול כל מילה ופיסקה (זו עתידה להיות הגירסה החמישית של הספר!), עד שאתמוטט תחתיו, מותש לחלוטין, והוא יפליג אל האוקיאנוס הסוער והצפוף של התודעה הציבורית, במצב הטוב ביותר האפשרי.

 

 

מרץ 012011
 

בישראל יוצאים כל שנה כ- 4000 כותרים (11 ספרים ביום!). ההוצאות הגדולות מקבלות מעל 100 כתבי יד מידי חודש. פירוש הדבר הוא שעל הוצאות הספרים לקרוא בכל יום 3-4 כתבי יד כדי לענות על הביקוש העצום. אי אפשר שלא להבין את נקודת המבט של ההוצאות; את העובדה שאינן מספקות הסבר מדוע דחו ספר זה או אחר, ואפילו את העובדה שחלקן גובות סכום קטן לכיסוי הוצאות הלקטורה (לקטורים הם עובדים חיצוניים, בדרך כלל סטודנטים, שקוראים את הספר ונותנים חוות דעת להוצאה. הלקטורים האלה מועסקים בשכר).

נאמר והן מקבלות ספר טוב, מעניין, חדשני, של סופר חדש. ונאמר והן מאמינות בספר ורוצות להוציא אותו לאור. סביר להניח שבעקבות ההוצאה לאור הן יפסידו הרבה כסף. קוראים נוטים ללכת על בטוח; לקנות ספר של סופר מוכר, לסמוך על ההמלצה של המוכרת בחנות, על המלצות של חברים (שגם הם הגיעו אל ספר בדרך כלל מאותן סיבות). בסופו של דבר כל הוצאה לאור היא גם עסק כלכלי, וכל עסק מעדיף להקטין את הסיכונים וללכת על בטוח, מכאן הדרך קצרה אל מכתב הדחייה המנומס.

העובדה הזו הובילה בעשור האחרון הוצאות בינוניות וקטנות רבות לדרוש את השתתפות הסופר בהפקת הספר, החל מחצי הסכום של עלות ההפקה ועד לתשלום מלא. עלות הוצאה לאור של ספר בישראל, עם עריכה והגהה טובה, עיצוב, הפצה וכו' עולה בסביבות (אל תתפסו אותי במילה) 20-25 אלף ש"ח. אם כך אפשר להבין את ההוצאות שדורשות את השתתפות המחבר, בעיקר אם הספר מוכר לבסוף מאה- מאתיים עותקים.

את הספר הראשון שלי הוצאתי בהוצאת גוונים. הוצאה בינונית, טובה ומקצועית, שבעברה הוציאה את ספרי הביכורים של סופרים שפרצו לתודעה, ביניהם: אילן הייטנר, אשר קרביץ (מחבר "הכלב היהודי"), ואסף גברון. שילמתי חלק מעלות ההפקה של הספר, סכום לא מבוטל. הספר מכר כמות סבירה לספר ביכורים אבל מעולם לא החזרתי את סכום ההשקעה במלואו. כל סופר חדש צריך להיות מודע לעניין הזה. ישנן, כמובן, הוצאות ספרים שאינן דורשות את השתתפות הסופר. מדובר בעיקר בהוצאות גדולות וחלק מההוצאות הבינוניות. הרשימה המלאה של הוצאות הספרים בישראל, כולל פרטי התקשרות, תובנות והמלצות, נמצאת כאן.

פבר 122011
 

קודם כל – מגיע לכם פינוק, מיצאו דרך לחגוג את המאורע!

אל תחזרו לספר שלכם. שימו אותו בצד, אתם בוודאי זקוקים למנוחה ממנו, וגם הוא מכם.

אחרי שבועיים ימים מרגע שליחת כתב היד, וודאו שהספר שלכם אכן הגיע להוצאות (כבר קרה לי שמשום מה לא הגיע הספר שלי להוצאת מודן, נאלצתי לשלוח להם שוב). כיתבו מייל לכל ההוצאות אליהם שלחתם. רצוי לשלוח לעצמכם את המייל ולכתב ב- BCC את כל ההוצאות (על מנת שהמייל ייראה נקי, בלי רשימה של 20 כתובות מייל של הוצאות שונות). כעת חכו מספר ימים. חלק מההוצאות (לצערי לא כולן) יחזרו אליכם עם תשובה שהספר שלכם הגיע ונמסר ללקטורה. לגבי הוצאות שלא חזרו אליכם; אין ברירה אלא לטלפן למשרדיהם ולוודא שאכן הספר הגיע.

מייל שכזה יכול להיות בסגנון הזה:

שלום רב,

לפני כעשרה ימים נשלח אליכם כתב יד בשם "[שם הספר שלכם]", פרי עטי.

יעזור לי מאוד אם תוכלו לבדוק האם הוא התקבל אצלכם ונשלח ללקטורה.

בתודה מראש

[שמכם]

[מ"ס טלפון]

עכשיו רק נותר להמתין שלושה חודשים…