יונ 042011
 

היום עברו ארבעה חודשים מהיום ששלחתי את כתב היד שלי להוצאות. איפה אני עומד?

באופן מפתיע עדיין לא חזרו אלי מספר רב של הוצאות. ככל ההוצאות טוענות שהן מחזירות תשובה בתוך שלושה עד ארבעה חודשים. לא במקרה שלי.

ולהלן הרשימה:

הוצאת כתר: כתב היד שלי נשלח ללקוטורה שנייה. הבחור איתו דיברתי טען שבהחלט מדובר בפרק זמן רב ושהוא ידאג לזרז את התשובה.

הוצאת עם עובד: כאן המצב אפילו מעודד מעט יותר; כתב היד שלי עבר לעיונו של עורך שני. מה שמעיד שהוא לא נפסל אחרי קריאה מצד הלקטורים ואחד מהעורכים.

הוצאת ידיעות אחרונות: הנושא בבדיקה, לדברי הבחורה איתה דיברתי: "עדיין לא התקבלה תשובה שלילית" אשרי המאמין.

הוצאת אחוזת בית: כתב היד נשלח מעט באיחור (ראה פוסט) ועדיין לא התקבלה תשובה

הוצאת רסלינג: כתב היד עדיין בבחינה

הוצאת אבן חושן: כתב היד הועבר לעורך הראשי עוזי אסי

הוצאת כרמל: כתב היד נמצא עדיין בבדיקה

הוצאת אריה ניר: כתב היד הועבר להוצאה באיחור של חודש והוא עדיין בבדיקה

הוצאת סער: כתב היד עדיין בבדיקה

לסיכום: אני חשבתי שאחרי ארבעה חודשים כבר יהיו בידי תשובות מכל ההוצאות. מסתבר שפרק הזמן ארוך יותר מכפי שהתחייבו לו הוצאות הספרים. בחלק מהמקרים מדובר בחדשות טובות מכיוון שהספר עובר לבחינת עורכים בכירים יותר, מה שלא מבטיח דבר, ובכל זאת; זו נקודת אור בים ההמתנה.

סבלנות, סבלנות, סבלנות.

אפר 172011
 

את הגירסה הראשונה של הספר סיימתי באפריל 2010.

היה לי ברור שזו רק ההתחלה. נסעתי לכל אחד ואחד מהקוראים הביקורתיים שלי (ראה פוסט) ונתתי בידם את כתב היד. אחרי כחודש נפגשתי עם כל אחד ואחד מהם והקשבתי לתובנות ולביקורות שלהם. עבדתי שוב על כתב היד והשלמתי את הגירסה השנייה. הנחתי אותו בצד לשבוע, וחזרתי אליו לכתיבת הגירסה השלישית, אותה סיימתי באוגוסט 2010, ארבעה חודשים אחרי סיום הגרסה הראשונה.

הייתה לי הרגשה שכתב היד הוא במצב הטוב ביותר האפשרי ושלחתי אותו לעשר הוצאות הספרים הגדולות (ראה פוסט) ורק להן. בתוך שלושה חודשים קיבלתי תשובות שליליות; 9 כאלה, רק תשובה אחת לא קיבלתי גם אחרי חמישה חודשים; מהוצאת אחוזת בית.

בדרך כלל מדובר בסימן טוב. הספר עבר סלקציה ראשונה וכעת נקרא בידי גורמים בכירים יותר בהוצאה.

במקביל, הבנתי שאני לא יכול לחכות לנס והתחלתי לעבוד על גירסה רביעית. כמה חודשים נוספים של קריעת תחת שיפרו את כתב היד שלי בכמה וכמה רמות. כלומר:

המעבר בין הגירסה השלישית לרביעית, הביא לשיפור המשמעותי ביותר בכתב היד.

עדיין לא קיבלתי תשובה מאחוזת בית, אחרי חמישה חודשים. ולא יכולתי לשאת את העובדה שההחלטה שלהם תתבסס על עותק כתב יד מיושן, פחות טוב מזה שאני מחזיק אצלי ביד.

מכיוון שהזמן דחק, החלטתי לנסוע בעצמי לבית ההוצאה ולתת בידם את העותק הרביעי של כתב היד; אם אדם נוסף בהוצאה בכל זאת יקרא את כתב היד לפני ההחלטה הסופית מוטב שהוא יקרא את העותק המעודכן.

יום לפני שתכננתי להגיע אל בית ההוצאה, הם בעצמם התקשרו אלי ובישרו שלצערם התשובה שלילית.

אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם את ההרגשה שלי.

סיפרתי להם כמובן על העותק המוחדש והם הציעו שאחכה כחודשיים שלושה, וכשאהיה באמת בטוח שכתב היד הוא במצב אופטימלי, אשלח שוב.

"אבל עכשיו הוא במצב אופטימלי!" רציתי לצעוק, ושתקתי.

 

אחרי שקיבלתי את התשובה החיובית מהוצאת גוונים שלחתי לאחוזת בית את הגירסה הרביעית, הוספתי גילוי נאות וביקשתי שיבחנו את כתב היד בהקדם.

מה המסקנה?

גם אחרי שאתם מביאים את כתב היד שלכם למצב אופטימלי – חכו קצת, התאפקו, שבוע, שבועיים, חודש. ואז גשו לגירסה הנוספת, כך תביאו את כתב היד שלכם למצב קצת יותר טוב ממושלם.

 

בהצלחה!

 

אפר 042011
 

 

היום עברו חודשיים מאז שלחתי את כתב היד שלי להוצאות ספרים.

שלוש הוצאות ספרים חזרו אלי עם תשובה שלילית: אגם, חרגול, מודן.

הוצאה אחת חזרה אלי עם תשובה חיובית: גוונים.

הוצאה אחת לא קיבלה את העותק שלי: אבן חושן. כעת אני שולח לה שוב.

חשוב לבדוק עד הסוף ולוודא עם כל הוצאה שאכן כתב היד שלכם הגיע. הפעם, כתב היד שלי לא הגיע לאבן חושן, בפעם שעברה הוא לא הגיע למודן. חשוב להבין שדברים כאלה יכולים לקרות, לערוך מעקב אחר קבלת כתב היד שלכם בהוצאות, לא לוותר, ולשלוח שוב אם צריך.

ככל הנראה באפריל יתקבלו מרבית התשובות (חיוביות ושליליות) מדובר בטווח שבין חודשיים לשלושה חודשים. אני ממתין בסבלנות לתשובות חיוביות נוספות, ומצפה לפחות לתשובה חיובית אחת מהוצאה גדולה שאינה מצריכה השתתפות עצמית מהסופר.

בינתיים אני קורא הרבה, כותב סיפור קצר שכבר הרבה זמן מחכה לצאת החוצה, וכותב את הבלוג.

אני לא נוגע בעותק של כתב היד ולא קורא חלקים ממנו. בעיניי זו טעות גדולה להתעסק עם כתב היד אחרי השליחה; הראש זקוק להפוגה מלאה לפני שמתחיל תהליך העריכה שהוא ארוך ומייגע בפני עצמו; במהלכו אנבור בקרביים של כתב היד ואתייסר מול כל מילה ופיסקה (זו עתידה להיות הגירסה החמישית של הספר!), עד שאתמוטט תחתיו, מותש לחלוטין, והוא יפליג אל האוקיאנוס הסוער והצפוף של התודעה הציבורית, במצב הטוב ביותר האפשרי.