אפר 192013
 

רבים שואלים אותי על הוצאה כזו או אחרת ומתלבטים אם כדאי לבחור בה להוציא את הספר שלהם. ברוב המקרים אין לי תשובה מוחלטת, אני לא מכיר את כל ההוצאות. אבל אם תעקבו אחר עשרת כללי הזהב האלה אני בטוח שתעשו את ההחלטה הנכונה:

  1. שלחו לכל ההוצאות הרלוונטיות – אל תסתפקו בחלקן. העזרו ברשימה המומלצת של הוצאות ספרים
  2. המתינו לכל התשובות! כמה זמן זה ייקח? עוד שלושה חודשים? שווה את ההמתנה. אני חיפשתי שנתיים בית הוצאה לאור לספרי השני. תעשו הפסקה בכתיבה, אולי תכתבו בינתיים סיפור קצר או תתחילו את הספר הבא. ואולי תחזרו לטקסט אחרי חודש ותערכו אותו שוב – כל עכבה לטובה. בכל מקרה אחרי החתימה תיכנסו לעריכה אינטנסיבית, עדיף שתגיעו אליה עם כתב היד במצב הטוב ביותר האפשרי. אם לא חוזרים אליכם אפשר להתקשר להוצאה ולברר באיזה שלב בלקטורה נמצא הספר שלכם. תארו מה יקרה אם אחרי חתימה על חוזה בהוצאה קטנה חוזרת אליכם הוצאה גדולה ומבקשת להיפגש. אני מכיר לפחות סיפור אחד כזה.
  3. קיבלתם את כל התשובות? ערכו טבלה של יתרונות וחסרונות – תקציב להוצאה, התרשמות שלכם, הפצה, דעות של חברים, תמלוגים שלכם, וכד'.
  4. הוצאה גדולה רוצה אתכם? לכו איתה! נשמע טריוויאלי אבל לא פעם שמעתי על סופרים שהתלבטו בין הוצאה גדולה להוצאה שבחנויות הספרים אפילו לא שמעו עליה. קודם כל הוצאה גדולה תוציא את הספר שלכם בחינם (בדרך כלל), אמנם לאחרונה ישנם לא מעט הוצאות גדולות שדורשות תשלום, אבל זו התעשייה ואלה החיים – לכו עליהם; שם תקבלו את העריכה הטובה ביותר, את העיצוב הטוב ביותר ואת ההפצה הטובה ביותר, וכמובן את חותמת האיכות של הוצאה גדולה ורזומה להתגאות בו, יש מתלבטים?
  5. לכו לחנויות הספרים! רוב מנהלי החנויות מאוד נחמדים וישמחו לעזור לכם. שאלו אותם על ההוצאות ביניהן אתם מתלבטים ובקשו את עצתם. בידקו על המדפים: האם ספריה של ההוצאה נמצאים על המדפים? מה איכות ההדפסה? העיצוב? התוכן?
  6. נסו להשיג המלצות של בעלי מקצוע. אשת יח"צ המליצה לי באופן לא מסוייג על פרדס. גם מבקרת הספרות סיגל נאור פרלמן המליצה על אותה הוצאה. מוכר בחנות דווקא המליץ על הוצאה אחרת, אבל אני מעריך שזה מפני שמדובר בהוצאה שמוציאה יותר ספרים, לכן הוא רואה אותה יותר. לא הייתה התלבטות ארוכה – הלכתי על פרדס ובצדק.
  7. התייעצו עם סופרים שהוציאו באותה הוצאה – היום קל מתמיד להגיע ישירות אל הסופרים. אין תירוצים. בקשו עזרה בפורומים ובקבוצות פייסבוק מתאימות
  8. אל תקבלו תכתיבים מהוצאות למשל אולטימטום לחתימה על חוזה. הוצאה לאור היא תהליך רגיש ועליו להבשיל. הוצאה רצינית תתן לכם את הזמן ותשמח להוציא אתכם לאור גם אחרי זמן מה.
  9. משהו חשוד? אם אתם מריחים משהו מסריח יש לכך סיבה; ההוצאה לא מוכרת, לא נמצאת בחנויות הספרים, חזרו אליכם מהר מידי? מרעיפים עליכם תשבוחות למרות שלא נראה שקראו בכלל את כתב היד? דורשים תשובה מהירה? מציבים אולטימטום? מה הם אומרים על כתב היד שלכם? לא יכול להיות שהביקורת היחידה שלהם על הספר שלכם היא שהוא מצוין? אם משהו לא נראה לכם עברו הלאה. עדיף להמתין עוד קצת ולהוציא לאור בהוצאה שראויה לספר שלכם
  10. אם אחרי הכול אתם עדיין מתלבטים – כיתבו לי. אך אנא מכם רק אחרי שערכתם בדיקה מעמיקה בהתאם לנקודות שהועלו כאן. לא חסרים מקרים של סופרים שהתחרטו על הבחירה שלהם בגלל שלא ערכו מחקר מעמיק מספיק על הוצאה כזו או אחרת. האחריות היא בידכם וכעת יש לכם את הכלים לבחור נכון. בהצלחה!
פבר 082011
 

קודם כל מזל טוב.

עשית צעד ענק לקראת ההוצאה לאור של הספר שלך.

אבל הצעד הענק הזה הוא עדיין צעד ראשון בדרך הארוכה של העריכה.

האינסטינקט הראשון שלנו, עם סיום הגירסה הראשונה הוא לשלוח את הספר כמה שיותר מהר להוצאות הספרים; אנחנו כבר משתוקקים לראות את הספר על המדפים.

הרצון הזה מובן וטבעי – אבל אסור לנו לעשות את זה בשלב זה.

ממילא, לכל המוקדם, הספר שלכם יהיה על המדפים בתוך כחצי שנה עד שנה. אין מה למהר.

מיצאו 3-4  חברים או מכרים שקוראים הרבה ושיש להם גישה לנושא של ביקורת וספרות עברית או שירה. רצוי גברים ונשים בגיליאים שונים.

הם יהיו הקוראים הביקורתיים שלכם.

(למה שלושה או ארבעה ולא יותר? יותר מידי קוראים ירעיפו עליכם המון מידע, דבר שיסיט אתכם מהפוקוס, ממילא הערות רבות יחזרו על עצמם.)

הבטיחו שאם אתם נותנים את הכתב היד לחברים, שאלו חברים שלא יתביישו לתת ביקורת קשה אלא יטביעו אותה בשבחים על עצם כתיבת הספר.

כאן בדיוק מגיעה האקסיומה:

ככל שתקבלו ביקורות קוטלות יותר כך מצבכם יהיה טוב יותר

אין ספר אחד בעולם שהגירסה הראשונה שלו הייתה מושלמת.

גם סופרים מפורסמים וותיקים עובדים פרק זמן ממושך מול עורך של ההוצאה בה הם מוציאים את הספר לאור. והרבה דברים בכתב היד המקורי עוברים עריכה.

בנוסף, כולנו סופרים מתחילים – עלינו להאבק על עצם הקבלה של כתב היד שלנו בהוצאות הספרים. לכן חשוב שכתב היד שנשלח יהיה במצב אופטימלי.

ביקורות קוטלות (כמובן במידה והן ביקורות בונות) יביאו אתכם לחזור לספר ולעבוד עליו שוב; לתקן ולשפר אותו מהשורש – ולצאת עם פנינה מלוטשת הרבה יותר.

אני אישית חייב הרבה מאוד לקורא ביקורתי אחד נאמן, שקוטל אותי בקביעות – אני משתמש במילה קוטל, אבל מדובר בביקורת יסודית ומנומקת, שבסופו של דבר אני מבין ומסכים איתה – עם כל סיפור או רומן שאני מגיש לו.

אז מה עושים?

  1. הדפיסו את העותק שלכם ותנו לקוראים שלכם, היפגשו איתם, תנו להם את הספר ביד ובקשו מהם ביקורת בונה ועניינית, על ניסוחים בעייתייים כמו על התרשמות כללית. בנוסף, רצוי לבקש מהם לסיים את הקריאה בפרק זמן מסויים, נאמר חודש.
  2. עזבו את הספר! שכחו ממנו! לכו לקרוא איזה ספר טוב.
  3. כשהקוראים הביקורתיים שלכם יסיימו את הקריאה היפגשו שוב ושמעו מהם פנים מול פנים את מה שיש להם להגיד. כיתבו את הערותיהם על עותק נוסף שתדפיסו (קוראים ביקורתיים לא תמיד כותבים הכל על העותק שנתתם להם ובשיחה נזכרים בדברים נוספים; כיתבו הכל! הדברים ישמשו אתכם בהמשך, מה גם שכתב היד שלכם יהיה ברור וקריא יותר לשימושכם מאוחר יותר).
  4. תנו לעצמכם יום אחד להיות בדיכאון – ואז חיזרו לספר ועברו עליו שוב!

ברוכים הבאים: אתם בפתח מסע השיכתוב של הגירסה השנייה (אל דאגה יהיו עוד; הזינוק הגדול ביותר באיכות כתב היד שלי התרחש במעבר בין הגירסה השלישית לרביעית. והרביעית – היא זו שנשלחה להוצאות).

פבר 062011
 

מה לעשות כשהוצאה שרציתם לשלוח אליה את כתב היד שלכם מכריזות שכרגע הן אינן מקבלות כתבי יד?

האם הן באמת לא יקראו את כתב היד גם אם תשלחו אותו בכל זאת?

התשובה לכך איננה ודאית. אצל הרבה הוצאות ספרים מצטברים כל כך הרבה כתבי יד שהן אינן יכולות להתמודד עם העומס. בעיקר מדובר בקטנות מבניהן; הן לא מעסיקות הרבה לקטורים ויותר קשה להן לקחת סיכונים. ממילא הן מוציאות כמה עשרות ספרים בשנה ולפעמים גם פחות מכך. לכן הן מעדיפות לא לקבל כתבי יד נוספים.

מה עושים?

ראשית, מומלץ לחפש את שם העורך הראשי. את זה עושים על ידי בדיקה של פרסומים שונים על ההוצאה או באתר ההוצאה עצמו (למרבה הפלא לא לכל ההוצאות יש אתר פורמלי).

נאמר ששמו של עורך ההוצאה הוא: "רב מיכרוני"

(אגב, אם לא מצאתם את שם העורך בשום מקום – לא נורא, עושים את אותה הפעולה ומחליפים את שם העורך במילים: "עורך ההוצאה")

שולחים מייל להוצאה בזו הלשון:

כותרת: בקשה לעיון בכתב ידי: "[שם הספר]". נא להעביר לידי רב מיכרוני בבקשה

וזה תוכן המייל:

שלום רב מיכרוני,

שמי [שמכם]

בשעה טובה סיימתי את ספרי השני "[שם הספר]" והייתי שמח להוציא אותו בהוצאתכם.

מצורף מכתב בו תוכל להתרשם מהספר ומפרסומים קודמים שלי.

אשמח מאוד להעביר אותו לעיונך.

אנא עדכן אותי כיצד אוכל לשלוח לך עותק מכתב היד.

תודה רבה

[שמכם]

[מ"ס טלפון שלכם]

את אותה הפעולה עושים אם אנחנו רוצים להגיע לעורך מסויים בהוצאה, ששמענו עליו או שהוא מטפל במחלקה מסויימת בתוך ההוצאה. מייל כזה צריך להספיק. סביר להניח שההוצאה תחזור אליכם למייל עם פרטים לאן ואיך לשלוח את כתב היד.

למייל מצרפים כקובץ את "המכתב לעורך"; זהו מכתב המספר קצת עליכם ועל הספר שלכם, פרסומים קודמים, זכייה בתחרויות, וכל דבר שלדעתכם יכול להוציא אתכם טוב (המכתב לא יתן לכם מקדמה רצינית אצל הלקטורים, אבל חיוני להוסיף אותו לכתב היד וכדאי להשקיע בו מחשבה ולפחות שלושה ימי כתיבה) עיינו בפוסט: "המכתב לעורך".

נסו את זה בבית.