אוג 252013
 

את הפוסט הזה הייתי צריך לכתוב מזמן. אבל אם הוא יגרום למישהו מכם לחשוב פעמיים לפני שהוא חותם על חוזה, עשיתי את שלי.

יש כאן היצע עצום של כותבים, בוודאי הגדול מאז ומעולם. מהצד השני יש ביקוש מצומצם. אמנם הרבה ספרים נמכרים בישראל, אבל המכירות האלה לא מספקות את 200 ספרים שיוצאים כאן בכל חודש ומשוועים לקונים. מאתיים ספרים. אם תרצו: עשרה ספרים בכל יום עבודה. גם אם החנויות יכילו את כל הספרים הללו במשך מספר רב של חודשים, איך קונה מסכן שנכנס לחנות יספיק להיחשף אליהם? הוא יכול להיחשף ל- 10-20 ספרים לכל היותר. אלו הספרים שבדרך כלל נמצאים במבצעים (ועוד מעט הם לא יהיו גם שם).

אבל כותבים רוצים להוציא לאור בכל מחיר. זה לגיטימי. אז מה קורה? ההוצאות הגדולות כבר לא יכולות לקחת סיכון על ספרים שאינם רבי מכר מהרגע הראשון. אז הן מסרבות ל- 98% מכתבי היד ולסופרים האלמוניים שכתב היד שלהם היה יוצא דופן באיכותו הן מציעות להוציא לאור תוך השתתפות בהפקה, כפי שקורה בהוצאות קטנות ובינוניות. זוהי תופעה שקיימת כבר בכמה הוצאות לאור גדולות. ואם נתקלתם בתופעה הזו שתפו אותנו בתגובות. האמת? זכותן. להוציא לאור עולה כסף, וההוצאות הללו הן עסק כלכלי לכל דבר. אז את הפגיעה בהכנסותיהן שמתבטאות בירידה במכירות פר ספר ובתשלומים המוגבלים שמעבירות להן הרשתות הן משיתות אל הסופר. כשדילמה כזאת מובאת בפני ע"י קוראי הבלוג אני ממליץ להם ללכת על זה, הרי ממילא הם יוציאו את התשלום הזה בהוצאה קטנה או בינונית, אז למה לא להוציא כבר בהוצאה גדולה? הבעיה בעיניי מתחילה כשחלק מההוצאות הקטנות רוכבות על הביקוש הגדול של יוצרים לצאת לאור, ומציעות לכותבים "להגשים את החלום". עד כאן גם זה בסדר גמור. אבל כשהן דורשות שלושים וארבעים ושישים אלף שקל על הוצאה של ספר לאור, זה ממש מטריף אותי. על מה ולמה? האם הן משקיעות ביחסי ציבור יוצאי דופן? האם הן מציעות עריכה ספרותית מעולם אחר? תרגום? הופעה בטלוויזיה? לא. הן עושות קופי פייסט לטקסט שבמקרים רבים צריך עוד הרבה ליטושים ועבודה כדי להיות ראוי לצאת לאור, ועושות בוחטה על גב הסופר. הספר עומד חודשיים בחנויות (במדפי ספרות המקור, מה פתאום במבצעים?) מוכר 50 עותקים שקנו בני משפחתו של הסופר וזהו. נגמר הסיפור.

אז הנה סכומים שחשבתי שלא אנקוב בהם לעולם:

הוצאת ספר פרוזה ממוצע ללא עריכה עולה (בהערכה גסה!) כ- 12-13 אלף שקל כולל מע"מ. וזה כולל גם רווח צנוע להוצאה. עריכה מקצועית חשובה מאוד וזה מביא אותנו בערך ל- 20 אלף שקל. כיום לא מעט הוצאות קטנות לא מוציאות היום שקל על עריכה ומטילות את העבודה על הסופר שעושה זאת באופן פרטי. אז תסבירו לי בבקשה איך אנשים חותמים על הסכמי הוצאה לאור בגובה 50 אלף שקל? על מה? איזה ערך מוסף הם מקבלים מההוצאה? והאשמה היא בנו, כי אנחנו הולכים וחותמים על עסקאות כאלה. חותמים ומתחרטים.

צריך לומר זאת בבירור: אם אף הוצאה גדולה או בינונית או קטנה לא מוכנה להוציא את הספר שלכם לאור בתשלום סביר, אז אתם צריכים עוד לעבוד על הספר. ספר לא נכתב בשנה ולא בשנתיים. זהו תהליך ארוך של שיפור והתמדה וסבלנות ורגעי משבר. סופר צריך להקיא דם כדי להוציא יהלום ואז עליו עוד לצלוח את הלקטורה וכמובן גם קשרים עוזרים. תמיד זה עבד ככה, גם בשנות הנוסטלגיה העליזות.

ואם הוצאה כלשהי "מאוד מאמינה בכתב היד שלכם" או: "רואה פוטנציאל" (כאן הזמן לשאול למה לדעתן כתב היד הוא טוב, אילו חוזקות הן זיהו בו?) ובכלל טוענת שאין צורך בעריכה כי הוא כתוב נהדר ודורשת שלושים או חמישים אלף שקל תמורת הגשמת החלום קחו את הרגליים שלכם ותעופו משם. כי הן בהחלט לא מאמינות בכתב היד שלכם (אם בכלל קראו אותו), אלא בארנק שלכם, ולא יעשו דבר כדי לקדם אותו כי הן ירוצו לפרויקט הבא. הוצאות אחרות יגדילו ויבקשו תשובה תוך שבוע. למה? מה יקרה בעוד שבוע? הספר שלכם יהיה פחות טוב? או שאולי הן מפחדות שתקראו את הפוסט הזה?

עוד גורם חשוב הוא כמה זמן ההוצאה קיימת. השתדלו להימנע מהוצאות שקמו אתמול. רוב ההוצאות המכובדות קיימות כבר עשרות שנים, גם קטנות והבינוניות. לכו עליהן, אם הן דורשות תשלום, ואפילו אם הוא גבוה, יש סיכוי שזה משתלם. העזרו ברשימה המומלצת של הוצאות ספרים

אנא מכם אל תרוצו ותחתמו על חוזים מפוקפקים במחירים של 25-30 אלף שקל כי זה מנציח את הבעיה ומפרנס את אותן הוצאות.

קחו בחשבון שאם אתם לא מוציאים לאור את הספר שלכם בהוצאה גדולה, עם או בלי חוק הספרים התפוצה שלכם לא תהיה גדולה. סביר להניח שבתוך שלושה חודשים כבר לא תהיו על המדפים. מוטב להמתין, לערוך שוב את הספר, או רחמנא ליצלן לעבור לספר הבא (דוגמה אישית: רק כתבי היד השני והרביעי שהשלמתי את כתיבתם יצאו לאור, השאר נגנזו), ולבסוף להוציא לאור ספר ראוי בהוצאה ראויה, שגם מאמינה בערכו, ומידת הנשמה בה גדולה ממידת הסרט הנע שמוציא חלומות לאור.

מאתיים ספרים יוצאים בארץ מידי חודש, איך יבלוט הספר שלכם?

מאתיים ספרים יוצאים בארץ מידי חודש, איך יבלוט הספר שלכם?

פבר 062013
 

לפני שנתיים – תוך כדי שליחת הגרסא השלישית של הספר שלי להוצאות הספרים – פתחתי את הבלוג. לא תיארתי לי שייקח יותר משנתיים עד שהספר יגיע לחנויות. אבל ככה זה תמיד; כשאני ניגש למלאכת כתיבה כלשהי (בין אם מדובר ברומן ובין אם מדובר בסיפור קצר) השלמתה לוקחת פי שלוש מהזמן שהערכתי מלכתחילה. גם הפעם.

הספר שלי ייצא לאור בהוצאת "פרדס" הקטנה אך האיכותית (כך טוענים יודעי חן). מה שמדהים הוא שלמרות שאני מנסה לעזור כאן לכותבים ולעדכן את הקוראים בהוצאות השונות; כיצד מוטב להתנהל מולן, ולמי מהן לשלוח, בעצמי לא ציינתי את פרדס בין ההוצאות ברשימה הארוכה כאן (שצברה כבר 112 תגובות!) ולא לקחתי אותה בחשבון.

את ההמלצה על ההוצאה קיבלתי ממבקרת הספרות ד"ר סיגל נאור פרלמן עימה נפגשתי לאחר ההרצאה המצוינת שלה על כתיבתן של אורלי קסטל בלום ורונית מטלון. ניגשתי אליה ושוחחנו מעט. תוך כדי חילופי הדברים גילינו שבעבר התקיימה ביניינו תכתובת קצרה (סיגל ניהלה את כתב העת "מטעם" שנסגר בדיוק כשהתכוונה לפרסם שם סיפור שלי), ובסופו של דבר לא רק שהמליצה לי על פרדס, אלא גם קראה חלקים גדולים מהספר וכתבה את אחת מהביקורות שתופיע על הכריכה האחורית של הספר שייצא לאור בעוד כשבועיים. זה גם המקום להודות לה, שוב, מקרב לב.

ויש גם מוסר השכל; עלינו להיות פתוחים כל הזמן לרעיונות חדשים, לקשרים עם אנשים, לעצות, להמלצות, בהוצאה לאור ובחיים בכלל. עלינו לשמור על אוזניים קרויות; לא לבטל אף אופציה לפני שנתנו לה צ'אנס מתאים. עלינו להקשיב לכולם, ברצינות, בפתיחות, אבל בסופו של דבר להקשיב רק לעצמנו. כי הקול הפנימי שלנו יודע הכי טוב.

כרגע הספר גמור אחרי פינג פונג מתיש על ניסוחיי הכריכה האחורית ועיצוב העטיפה (יצא מדהים!). הוא יוצא מחר להדפסה ראשונה של עותק אחד, ואם הכל יהיה בסדר, גם למהדורה הראשונה המלאה. מבטיח לעדכן ממש עוד רגע.

בקרוב מבטיח פוסט על דרך החתחתים שלי בדרך מהמגירה למערה (מי שלא מבין מה המערה קשורה כדאי לקרוא את הפוסט הראשון) הכוללת תשובה חיובית עקרונית מהוצאה גדולה וותיקה, שחזרה בה, קינון על תעשיית הספרים בישראל, מחמאות מעורכות ראשיות של ההוצאות הגדולות ביותר, ושלוש אופציות אחרונות, מהן נבחרה פרדס.

נתראה בקרוב
אופיר

יונ 172011
 

מעשה (אמיתי) בבחור צעיר ששלח לסופרת יוכי ברנדס קטע מסיפור וביקש שתעזור לו להיות סופר. כתיבתו של הצעיר מצאה חן בעיניי הסופרת. היה ניכר בעיניה שהבחור מוכשר.

יוכי הסכימה ללוות את הבחור בצעדיו הראשונים כסופר בישראל.

מידי פעם הוא היה מתקשר ומבקש אוזן קשבת או מילות עידוד.

לאחר כשנה גילה לה הבחור באחת משיחותיהם שהוא כתב עד אותו רגע עשרה עמודים בלבד מספרו החדש.

"זה הכל?" נדהמה יוכי.

"מה לעשות?" אמר הבחור, "אני לא מצליח לשבת יותר מרבע שעה, יש לך איזה טיפ בשבילי?"

"יש לי", אמרה יוכי, "טיפ חשוב מאוד: אל תהיה סופר."

אנשים נוטים לחשוב שכדי להיות סופר דרוש ידע טוב בשפה, יכולת לספר סיפור ולפטופ," אמרה יוכי ברנדס; "צר לי לאכזב אותך," ציינה בפנותה לסופר הצעיר, "לפני הכל אתה זקוק למספר תכונות שבלעדייהן הכישרון שלך לא יניב ספר."

"התכונה שהכי נדרשת מסופר חוץ מריכוז, התמדה ויכולת לעבוד בבדידות מוחלטת היא סבלנות. כן סבלנות. תכונה כל כך פשוטה ולא זוהרת. חקלאית כמעט."

 

עד כאן על הכתבה של יוכי ברנדס שפורסמה במוסף 24 שעות של ידעות אחרונות, דצמבר 2007.

רבים מאיתנו לוקים בחוסר סבלנות, לעיתים גם אני. קשה לנו לשבת שעות על גבי שעות, לחשוב על עוד אפשרויות, לרדת מדרגה נוספת אל נפשה של הדמות שלנו, להמשיך וללטש את הטקסט, למרות שבעיניינו הוא כל כך חלק עד שלרגע היינו בטוחים שאנחנו רואים בו את בבואתנו.

סבלנות גם צריכה לבוא לידי ביטוי במירוץ שלנו אל הוצאות הספרים, במירוץ אל המדפים בחנויות. אבל על זה כבר דיברתי מספיק בשאר הפוסטים בבלוג.

סבלנות היא תכונה כל כך נדירה בימינו וכל כך חשובה להבשלתו של הספר שלנו. אין לנו ברירה אלא לפתח את התכונה הזו בנו, כפי שעלינו לפתח רגישות לפרטים, מקוריות בכתיבה, והתמדה.

 

 

 

 

יונ 042011
 

היום עברו ארבעה חודשים מהיום ששלחתי את כתב היד שלי להוצאות. איפה אני עומד?

באופן מפתיע עדיין לא חזרו אלי מספר רב של הוצאות. ככל ההוצאות טוענות שהן מחזירות תשובה בתוך שלושה עד ארבעה חודשים. לא במקרה שלי.

ולהלן הרשימה:

הוצאת כתר: כתב היד שלי נשלח ללקוטורה שנייה. הבחור איתו דיברתי טען שבהחלט מדובר בפרק זמן רב ושהוא ידאג לזרז את התשובה.

הוצאת עם עובד: כאן המצב אפילו מעודד מעט יותר; כתב היד שלי עבר לעיונו של עורך שני. מה שמעיד שהוא לא נפסל אחרי קריאה מצד הלקטורים ואחד מהעורכים.

הוצאת ידיעות אחרונות: הנושא בבדיקה, לדברי הבחורה איתה דיברתי: "עדיין לא התקבלה תשובה שלילית" אשרי המאמין.

הוצאת אחוזת בית: כתב היד נשלח מעט באיחור (ראה פוסט) ועדיין לא התקבלה תשובה

הוצאת רסלינג: כתב היד עדיין בבחינה

הוצאת אבן חושן: כתב היד הועבר לעורך הראשי עוזי אסי

הוצאת כרמל: כתב היד נמצא עדיין בבדיקה

הוצאת אריה ניר: כתב היד הועבר להוצאה באיחור של חודש והוא עדיין בבדיקה

הוצאת סער: כתב היד עדיין בבדיקה

לסיכום: אני חשבתי שאחרי ארבעה חודשים כבר יהיו בידי תשובות מכל ההוצאות. מסתבר שפרק הזמן ארוך יותר מכפי שהתחייבו לו הוצאות הספרים. בחלק מהמקרים מדובר בחדשות טובות מכיוון שהספר עובר לבחינת עורכים בכירים יותר, מה שלא מבטיח דבר, ובכל זאת; זו נקודת אור בים ההמתנה.

סבלנות, סבלנות, סבלנות.