ינו 142012
 

שלום לכולם.
בין אם הוצאתם את ספרכם לאור בהוצאה גדולה ובעיקר אם מדובר בהוצאה בינונית-קטנה, מוטב להשקיע מחשבה וזמן רב כדי למכור בעצמכם את העותקים שברשותכם. אם הוצאתם לאור בהוצאה קטנה סביר להניח שישארו ברשותכם מאות עותקים.
נכון, את העבודה הזו אמורה לעשות ההוצאה לאור שמומחית בהפצה ומכירה של ספריכם, מה גם שזהו אינטרנס מובהק שלה. אבל כמו שכולכם יודעים אנחנו שותפים בשנים האחרונות לשוק אכזרי שהולך ונעשה צפוף יותר ויותר; ההיצע גבוה בהרבה מן הביקוש.  וכדי לענות על אותם צרכים של סופרים צעירים קמות הוצאות קטנות רבות שנמנעות מכל סיכון ומגלגלות את ההשקעה המלאה בהפקת הספר אל הסופר.
כך, נתח גדול מהעותקים ישאר בידייכם ותאלצו למכור את כל אותם עותקים לבדכם. זהו חיסרון אבל גם יתרון גדול מן הטעם הפשוט שאתם המפיצים הטובים ביותר של הספר שלכם!
אז איך עושים את זה?

1. פרסום

מילת הקסם. מעולם לא חשבתי לקנות את ספרו של מאן דהו. אבל במקרה ראיתי ביקורת עליו שהתפרסמה במדור הספרות של אחד העיתונים, או שמעתי ממישהו שקרא את הספר והמליץ עליו. זה עדיין לא הביא אותי לרכוש את הספר בחנות, אבל אז נתקלתי בסופר בפייסבוק וראיתי שהוא פתח עמוד לספר שלו. קראתי כמה קטעים והיה די נחמד. אבל כשראיתי אותו בדוכנים של שבוע הספר עומד ומוכר את הספר שלו, כבר ניגשתי אליו, כמו מכר ותיק, בירכתי אותו, קניתי את הספר שלו, וכמובן ביקשתי הקדשה אישית.
הסיטואציה הזו מתארת נאמנה אפקט שנקרא: "מעגלי קנייה".
מומחים טוענים שישנם שבעה מעגלי קנייה; אתה יכול להיתקל במוצר מסויים פעם פעמיים שלוש וארבעה. ובפעם השביעית שאתה נחשף למוצר, אתה תקנה אותו. לכן פרסומות חוזרות על עצמן ולכן המפרסמים פונים לעיתונות הכתובה ולטלוויזיה ולפייסבוק ולרדיו. זה עולה להן הרבה כסף אבל המדיות השונות הללו מביאות את שבעת מעגלי הקניה לכל בית בישראל.
ברור שלרובנו, אם לא לכולנו, אין את האפשרות לפרסם בתקציב גדול, אבל גם תקציב קטן אפשרי:
התחילו למשל עם בנייה של עמוד בפייסבוק לספר שלכם, כמו שעשה יונתן פלטשר שעושה עבודה פרסומית מצוינת ממנה תוכלו להתרשם בפוסט הזה. פרסמו את העמוד שלכם והפיצו אותו דרך חבריכם. צרו קשר באמצעות הפייסבוק עם פרופילים ועמודים רלוונטיים בתחום הספרות – ישנם לא מעט כאלה. בהמשך הפוסט הזה אפרט דרכים נוספות, חינמיות, לפרסום הספר שלכם, או כאלו המצריכות השקעה כספית קטנה.
(לעצות נוספות בנושא שיווק ופרסום הציצו גם בפוסט הראשון בסדרה)

 2. ערב ההשקה של הספר

הדרך הטובה ביותר למכור את הספר. האורחים הם מה שנקרא "לקוחות חמים", הם מכירים אתכם וסביר להניח שאם הגיעו אכן ירכשו את הספר שלכם. למוגבלי תקציב ניתן לעשות את ערב ההשקה בבית. אפשר לבקש ממישהו לקרוא קטעים מהספר שלכם או לקראו בעצמכם. לספר קצת על תהליך הכתיבה וההוצאה לאור. בסופו של הערב שבו וכיתבו הקדשות אישיות לכל הרוכשים. בקשו ממישהו אחר שיתעסק בעניין הכספים כדי שדעתכם תהיה נתונה לתקשורת עם החברים וכתיבת הקדשות. כדאי למכור את הספר בהנחה מסויימת או בסכום עגול, למשל 50 ש"ח. זהו סכום יפה, לא נמוך מידי וככל הנראה לא יעורר מחשבות שניות אצל הרוכשים הפוטנציאלים שלכם. כמובן, דאגו שיהיה לכם עודף כדי למנוע אי נעימות.
שיקלו לערוך אירועי השקה שונים, למשל: לאנשים בעבודה, לחברים קרובים יותר, למשפחה, כראות עיניכם.

 3. שבוע הספר

מה שאני עשיתי בשבוע הספר היה פשוט מאוד. יצרתי קשר עם העירייה וביקשתי להצטרף לסופרים שמציגים את ספריהם בדוכן של "יוצרים מקומיים". במידה ובאירועי שבוע הספר באיזורכם אין דוכן של יוצרים מקומיים הציעו לערייה לפתוח דוכן כזה! דוכן של יוצרים מקומיים נפוץ מאוד כיום.
הוספתי שלטים שהציגו ביקורות של גולשים ומבקרים על הספר שלי, הכנתי משפט מפתח שמסכם את הספר ומסקרן את השומע לדעת קצת יותר.
באירועי שבוע הספר מכרתי בוודאות למעלה ממאה ספרים בכמה הזדמנויות שונות.

"אני הורגת אותך" בשבוע הספר בדוכן של "יוצרים מקומיים"

4. אירועי שבוע הספר אלטרנטיביים

במקביל לשבוע הספר ישנם כל מיני אירועים שניתן בהם למכור את הספר שלכם, אחד מהם הוא שבוע הספר האלטרנטיבי (אינני בטוח שהוא ממשיך להתקיים, בכל מקרה, שווה לבדוק) או פסטיבל "עט לשינוי" המסורתי. אני הייתי פעם אחת בכל אירוע ומכרתי כמות יפה של עותקים.

 5. הפקת סימניות ומדבקות

עזרים שונים לפרסום הספר אפשר להפיק בכל בית דפוס או דרך ההוצאה שלכם. אני השתמשתי גם בסימניות וגם במדבקות. סימניות הינן פרסום יפה וסולידי לספר שלכם; חלקו אותם גם למי שאינו קונה את הספר, שלחו לחמכם!
דוגמאות לסימניות ולמדבקות ניתן לראות כאן

 6. חנויות ספרים קטנות וחנויות נישה

כדאי ליצור קשר עם בעלי חנויות ספרים קטנות ולהציע להם שותפות במכירת הספרים שלכם. במידה והספר שכתבתם עוסק בנישה מסויימת, הציעו לחנויות רלוונטיות למכור את הספר שלכם. למשל אם כתבתם ספר על חוויות הטיול שלכם בדרום אמריקה, הציעו לחנויות כמו למטייל ומסלול, להציג את הספר שלכם בחנות ולהתחלק ברווחי המכירה.

עד כאן.
שאלות ניתן לשרשר כאן.
להתראות בינתיים,
אופיר

אוק 292011
 

חלק שני: שיווק באינטרנט

כשיצא לאור הספר הראשון שלי (נובמבר 2006) האינטרנט חי ובעט כמובן, אבל נמצא עדיין בחיתוליו בכל הנוגע לאפשרויות שיווק ולאתרי נישה ספרותיים.

היום הרבה יותר קל, ולמעשה הכרחי, לעשות שיווק באמצעות האינטרנט.

אתרים

באתרים רבים תוכלו לפרסם סיפורים וקטעים פרי עטכם. זהו הצעד הראשון ליציאה מאנונימיות מוחלטת. העלו פרק ראשון מהספר שלכם או סיפור קצר, ותוכלו לקבל תגובות מגולשים. אם הספר שלכם כבר יצא לאור ציינו זאת בסוף הקטע.

במה חדשה: אתר ותיק וטוב של יוצרים במגוון תחומים, כולל פרוזה, שירה, ציור, צילום ועוד. בין הכותבים תמצאו שם גם את אתגר קרת ואמיר גוטפרוינד. אתר חובה לפרסום של החומרים שלכם, תוכלו למצוא שם גם שני סיפורים שלי מהספר הראשון.

פרוזה: אתר חדש יחסית בו ניתן לעלות סיפורים קצרים, מחזות, תסריטים ושירה.

כותבים למגירה: אתר דומה נוסף.

אלה האתרים העיקריים. אין לי ספק שבחיפוש פשוט תוכלו למצוא אתרים נוספים.

בלוג \ אתר דהמרקר קפה

פשוט, פיתחו בלוג כמו זה שלי או בתוך דהמרקר קפה וכיתבו כל מה שבא לכם לראש. זוהי דרך מצוינת ליצירת קהל קוראים ומינגלינג עם אנשים בתחום. חפשו את קהילת הספרים ואת קהילת תרבות הרוח.

פייסבוק ורשתות חברתיות

הנושא החם ביותר היום.

קודם כל פיתחו פרופיל (באמת אין לכם?!) וצרו קשר עם עמודים ואנשים מתחום הספרות. שיווק בפייסבוק הוא תורה שלמה שלא אוכל לפרוש כאן, אבל מומלץ מאוד ללמוד את המדיה הזו ולנצל את יתרונותיה הרבים. פייסבוק הוא המקום ליצור קשר עם אנשים שלא יכולתם לפגוש בעולם הפרהיסטורי של לפני פייסבוק.

קבלו דוגמא ממש מהשבוע האחרון: להפתעתי, עורך חשוב ומוכר בישראל יצר איתי קשר בעצמו והציע לי חברות. אין לי מושג איך הוא הגיע אלי ולמה ביקש להיות חבר שלי. בכל מקרה ניצלתי את ההזמדנות לספר לו על עצמי ולשלוח שני סיפורים שלי. הוא עדיין לא הגיב, וייתכן שלא יגיב לעולם, אבל את לחמי שלחתי, יום אחד אולי אמצאנו. אגב, חשוב מאוד לא להציק לחברים שלכם בפיסיבוק, כך אתם לא רק מטרידים אלא גם טורקים עבור עצמכם דלתות שיום אחד אולי יפתחו. בנושא לייקים למיניהם, אפשר לבקש בנימוס מחברים קרובים שלכם, אבל נהגו בתבונה עם חברים רחוקים ובוודאי עם אושיות בתחום הספרות.

כדאי לפתוח עמוד פייסבוק (לא פרופיל! עמוד פייסבוק המיועד לעסקים ולאומנים) ולקושש לייקים. צרו קשר עם עמודים העוסקים בתחום הספרות, השתתפו בדיונים, ומדי פעם הפנו גולשים לבלוג או לעמוד שלכם. ראו לדוגמא את עמוד הפייסבוק שלי (קישור כאן מצד ימין) והקליקו לייק (למה לא?). אני לא נוהג לעדכן אותו בקביעות או לקדם אותו באגרסיביות, אבל תוכלו ללמוד פחות או יותר על ניהול של עמוד שכזה.

אחד הדברים שיפים בפייסבוק הוא ההתפתחות הויראלית של התוכן שלכם. אתם תופתעו לא פעם ולא פעמיים מקשרים שנרקמים ברשת החברתית ותוכלו לרתום את הקשרים הלאה לקידום השם שלכם, הכתיבה שלכם, והספר שלכם.

הרבה עבודה? נכון. שיווק היא עבודה במשרה אינסופית ויש להשקיע הרבה זמן ומאמץ כדי להגיע לתוצאות. אבל חשוב ליצור נוכחות ברשת, אפילו מינימלית, להכיר ולהשתמש בכלים שנותן לנו האינטרנט. לא חייבים לעשות את הכל; עם הזמן תוכלו להחליט באיזה תחום תרצו להשקיע יותר, ומה אתם נהנים יותר לעשות. בסופו של דבר חשוב שהשיווק לא יפגע בכתיבה שלכם אלא רק יסייע לה לצאת לאור ולהגיע ליותר אנשים.

 הפוסט הבא יוקדש כולו למכירות! איך להגדיל את המכירות של הספר שלכם בחנויות הספרים ובדרכים נוספות!

אוק 142011
 

מתוך החוויה הגדולה והמרגשת של הוצאת ספרי הראשון לאור, רגע אחד זכור לי במיוחד: אני מגיע להוצאה, יורד במדרגות אל המרתף, נכנס אל החדר הקטן, העמוס בספרי ההוצאה המסודרים זה לצד זה במדפים ארוכים, ובערימות לא נגמרות על שולחנות וכיסאות. המזכירה מחייכת אלי מאחורי שולחן גדוש ניירות, ובמרכז הרחבה: ארבעה ארגזים המלאים עד אפס מקום במאות עותקים של הספר, שלי.

אחרי הברכות, האיחולים, וסגירת הפרטים האחרונים, אני לוקח ארגז אחד עם העותקים שהובטחו לי, ולפני היציאה נשאל: "נו, אפשר לנשום לרווחה?"

"איך אפשר?" עניתי, "עכשיו הלחץ רק מתחיל."

   ובאמת, איך מוכרים את כל הספרים הללו? איך מגיעים לכמה שיותר אנשים? איך נמנעים ממצב של "אפס מכירות"?

   בסדרה של שלושה פוסטים אשתדל לענות על השאלה הזו.

 1. מדיה ויחסי ציבור

קודם כל נעזרים בשירותי ההפצה של ההוצאה. ההוצאה תשלח את הספרים לא רק לחנויות אלא גם לרשימה של מדורי ספרות בעיתונים, מבקרי ספרות, תוכניות רדיו וטלוויזיה. הרשימה הזו נקראת רשימת יחסי ציבור.

סביר להניח שתענו בהתעלמות גורפת מכל אותם מקומות. הספר שלכם לא יידון בתכוניות טלוויזיה, והפרק הראשון – סביר להניח שלא יופיע במדור ספרות וספרים של הארץ. כאן אתם נכנסים לתמונה. את ההפצה והשיווק אתם תצטרכו לעשות, בדיוק כמו זמר שמוציא דיסק, נגן ג'אז שמחפש מקום להופיע בו, או צייר שמחפש גלריה שתציג את ציוריו. במקרה הזה אנחנו לא שונים מכל אומן אחר (אלא אם כן הוא זכה בכוכב נולד). אז מה עושים? יוצרים קשר עורכי המדורים (כן, בעצמנו; אותם מבקרים ועורכי המדורים מקבלים עשרות רבות של ספרים בחודש. הם לא קוראים את כולם ואפילו לא מעיינים בכולם, ובסופו של דבר, הרי אנחנו מקדמי המכירות הטובים ביותר עבור הספר שלנו) ומבקשים מהם איזכור, ראיון, או ביקורת על הספר שלכם. סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר נמצאים בעיתונים המקומיים ובאתרי אינטרנט למיניהם. עורכי התרבות והספרות מחפשים, פשוטו כמשמעו, חומר לגיליון הבא שלהם. צרו קשר עם השבועון המקומי, הציגו עצמכם כסופרים צעירים, ילידי או תושבי אותה עיר, סיכוי טוב שתקבלו איזכור במדור התרבות ואפילו כתבה מלאה. ההד אולי לא יהיה רחב, אבל זו התחלה.

גם הניסיונות שלי, עם הוצאת הספר הראשון, לשים רגל בדלת כבדה כמו תוכנית טלוויזיה, רדיו ועיתונים גדולים לא צלחו. אבל נערך איתי רעיון שהופיע בעיתון "שבע" (אני יליד באר שבע) ואיזכורים על הוצאת הספר הופיעו בכמה עיתונים, מקומיים וארציים, כמעט תמיד בזכות יצירת קשר מצידי.

2. ביקורות והתייחסויות

נסו ליצור קשר עם מבקרי ספרות. שאלו משפחה וחברים אם הם מכירים סופר או מבקר ספרות. שלחו להם עותק של הספר ובקשו את חוות דעתם. אם יכתבו אותה בעיתון מה טוב. אם לא, תוכלו להשתמש בביקורת שלהם (בעיקר במחמאות) בהמשך. איך עושים את זה? בפוסט הבא.

לספרי הראשון קיבלתי התייחסות מהמבקר והסופר אריק גלסנר ומהסופר והתסריטאי עוזי וויל, הכל בזכות אנשים שמכירים אנשים. אגב, אריק גלסנר קיבל את הספר שלי מההוצאה (הוא היה אחד מרשימת יחסי הציבור), אבל קרא והגיב רק אחרי שפניתי אליו.

 3. פרסום

אני זוכר את עצמי מתרוצץ ברחובות באר שבע, בשעות מוקדמות מידי, בצמתים שעוד טרם התעוררו לחיים, ותולה שלטים. חשבתי ששם הספר שלי: "אני הורגת אותך" יכול לייצר באזז ראשוני. במשך השבוע שלפני הגעת העותקים לחנויות תליתי את השלט: "אני הורגת אותך" עם תמונת העטיפה. שבוע לאחר מכן הוספתי באותם מקומות את השלט המשלים: "בחנויות הספרים". זו הייתה חוויה מרגשת ורטובה (ירד עלי גשם). השלטים עמדו שבוע או שבועיים, ובהמשך נתלשו. אין לי מושג מה היה האפקט שלהם. בדבר אחד אני בטוח; ישנן דרכים קשות פחות ואפקטיביות יותר.

במקביל, הדפסתי דרך ההוצאה סימניות וסטיקרים. את הסטיקרים הדבקתי איפה שמצאתי לנכון; בכניסה לקניונים ולחנויות ספרים (לא ממש בפתחן, שהרי אז יתלשו הסטיקרים ואני אסומן כפרסונה נון גרטה), ובאזורים נוספים. היה לי את הכבוד למכור ספר שלי בשבוע הספר לבחורה שציינה שראתה את הסטיקר והסתקרנה.

את הסימניות חילקתי בשבוע הספר לעוברים ושבים, לכאלה שרק התעניינו ועזבו את הדוכן, וכמובן צירפתי אחת לכל ספר שנמכר. דווקא הדפסת סימניות נראית לי מוצלחת יותר מאשר הסטיקרים. לשיקולכם.

 

חנויות ספרים

מספרים שאילן הייטנר, שהוציא את ספרו הראשון (בהוצאת גוונים, אגב) עבר מחנות ספרים לחנות ספרים ו"ישב" על המוכרות שיקראו את הספר שלו ושימליצו עליו. האגדה מספרת שהוא עבר בכל הארץ. אני לא יודע כמה הסיפור הזה נכון וכמה יש לו חלק בהצלחה המסחרית של חכמת הבייגלה, אבל זה גם מה שאנחנו צריכים לעשות – לכל הפחות לבקר בכמה חנויות, לתת עותק קריאה לעובדים ולבקש שימליצו על הספר. בלא מעט חנויות, אגב, ישנו מדף מופרד ליוצרים מקומיים. נצלו אותו! בזמני, אגב, מדף כזה לא היה קיים בכל חנות ואני פתחתי במסע שכנועים כלפי מנהלי החנויות שיפתחו מדף כזה. באחד המקרים זה אפילו הצליח, והספר שלי התנוסס שם במשך כמה וכמה חודשים.

אחרי שקיבלתי כמה התייחסויות מצד מבקרים סופרים וקוראים, הכנתי פרוספקט למינציה על הספר שלי, בשילוב עם קטעים מהראיון שפורסם במקומון, ותגובות של קוראים. לצערי לא הצלחתי להכניס את הפרוספקט לחנויות ממש, אבל השתמשתי בו למשל בשבוע הספר.

עמוד אחד מתוך הקומוניקט בו השתמשתי

נסו לפתח יחסים טובים עם מנהלי החנויות, נסו להציק בלי להציק. תנו עותקי קריאה (זה מקובל מאוד כיום) וחיזרו לקבל את התרשמותם של העובדים בחנות.

באחד מביקוריי בחנויות הספרים נמכרו שני(!) עותקים מספרי, במשך פחות משעה. אני משער שמדובר גם במזל של מתחילים, אבל בשיטוטי בחנות, פשוט הצעתי לקונים את הספר שלי. שוחחנו עם המוכרת שמצידה המליצה כמובן על רבי המכר התורניים, ואני העברתי ביקרות מרומזת ועדינה על ההמלצות האוטומטיות הללו. בסופו של דבר הקונה עיין בספר שלי, השתכנע וקנה אותו, וכך גם הקונה הבא. אמנם מדובר בעותקים בודדים, אבל ההתמדה והנחישות שלכם תהפוך אותם לרבים.

בפוסט הבא נדבר על שיווק באינטרנט. איך עושים את זה ואיפה?