הנה חלום שמתגשם אחרי עשרים שנה.
ככה זה עם חלומות, הם לוקחים זמן. לא תמיד אנחנו בכיוון הנכון, בדרך כלל אנחנו מועדים בדרך, נכשלים, מנסים בדרך אחרת, מפספסים הזדמנות, נכשלים שוב, מקבלים עזרה, מעניקים עזרה. ואז, עם קצת מזל, ועוד קצת זמן, זה קורה.
לפני עשרים שנה יצאתי לטיול בדרום אמריקה עם הטקסטים הראשוניים של הספר הראשון. מאז הוצאתי שני ספרים, זכיתי בפרסים, פרסמתי בכתבי עת, אבל חלום אחד עוד לא הושלם: לכתוב את הרומן הגדול, ו…נו, כן, שהוצאה לאור מרכזית בישראל, ולטעמי אחת הטובות בהן – הוצאת אפיק, תחשוב שהוא מספיק טוב כדי לממן את הוצאתו לאור. והעובדה שזה קורה עכשיו, בתקופה קשה כל כך ליוצרים ולסופרים, היא לא פחות ממדהימה.
חמש שנים עבדתי על הטוב מכל העולמות, נאבקתי איתו בבוץ, עפתי איתו בשמיים, והיו לילות שסיימתי עם האף בתוך המקלדת. וכמו שאמר העורך המופלא של הספר, אלי הירש: בדרך הפכת מכותב מוכשר לסופר מצוין.
לא פעם במהלך שמונה וחצי(!) הגרסאות של הספר אמרו לי: “יאללה, הוא בשל, הוא כתוב טוב, תוציא אותו כבר”. לשמחתי התאפקתי, וחזרתי ושכתבתי וערכתי ובשלב מסוים הבנתי שאני צריך להפוך אותו על הראש ולהסתכל עליו אחרת לגמרי.
ברוך הבא: #הטוב_מכל_העולמות
עכשיו תסלחו לי רגע, אני הולך הצידה להתעלף.