בספר הרביעי שלי – פוסטהיסטוריה – כיוונתי אך ורק להוצאות מסורתיות, לפחות בשלב ראשון. החלטתי שהגיע הזמן ללכת הכי גבוה שאפשר ולתת לספר שלי את הבמה המשמעותית ביותר.
העובדה שמדובר בספר הרביעי שלי לא נתנה לי לכאורה, כל יתרון. אני אמנם כותב מיומן יותר, וכבר זכיתי לאיזשהו שם בקרב הוצאות הספרים, עורכים וסופרים, כל אלה לא מבטיחים לי שכתב היד שלי יתקבל בהוצאה מסורתית.
קודם כל – להביא את כתב היד למצב אופטימלי
קודם כל הבאתי את כתב היד למצב הטוב ביותר האפשרי. עבדתי חיצונית עם מספר עורכות מצוינות: רותם בירן, מעין רוגל, קרן לנדסמן – כל אחת מהן תרמה פן, רעיון, כיוונה אותי ועזרה לי לגבש את תהליך הכתיבה של הספר. בסופו של דבר אחרי שנתיים ארוכות של כתיבה אינטנסיבית כתב היד היה גמור ומוכן למשלוח.
בישורת האחרונה גם עבדתי על הנובלה פוסטהיסטוריה, כחלק מהספר המלא עם העורכת הנפלאה תמר ביאליק, שמנהלת את תחום הלקטורה בכנרת זמורה, ואותה גם אירחנו, שירז ואני בפרק שכדאי לכל מי ששולח כתב יד להוצאות בפודקאסט "שוברים את המגירה."
העבודה עם תמר היתה מעמיקה, חידדה אצלי כמה תובנות וגם עזרה לי להגיש את כתב היד דרכה לכנרת זמורה (והנה טיפ קטן למי שרוצה להשתחל להוצאה מסוימת – יתכן ותוכלו לעבוד חיצונית עם עורך ההוצאה, זה לא מבטיח כלום אבל במקרים מסוימים אפשר להגיש באמצעות העורך את כתב היד לבית ההוצאה).
לאילו הוצאות לאור מסורתיות שלחתי את כתב היד ואילו תשובות התקבלו?
כמובן לא הסתפקתי רק בכנרת זמורה אלא שלחתי לכל ההוצאות המסורתיות. חודשיים ממועד משלוח כתבי היד בדקתי את מצב הלקטורה בהוצאות (כפי שאני ממליץ לכותבים בבלוג) והגעתי לשלבים אחרונים עם הוצאות אלטנוילנד, כנרת, עם עובד, ומודן. כאשר תשובות שליליות התקבלו יחסית מהר בידיעות, אחוזת בית, והקיבוץ המאוחד.
בסופו של דבר קיבלתי תשובה חיובית מכנרת והשמחה היתה גדולה.
העבודה עם העורכת
מיד בתחילת הדרך נקבע תאריך יעד להוצאת הספר (נושא חשוב שיש לדון עליו עם כל הוצאה), והעריכה על הספר כולו, כולל הגהות, מתקתקות כמו גביש קוורץ. לעיתים לקח לי שני סבבים להבין עד כמה תמר ביאליק, העורכת שלי, צודקת, ובדרכה העדינה, הבהירה לי מדוע היא מתעקשת על דבר כזה או אחר. כשבפועל מה שהגיע לי באמת הן שתי סטירות.
אז כמו שאני מציע לכל סופר בעבודה עם עורך – בדרך כלל ברוב מכריע של המקרים, העורך צודק. מציע לכל כותב לצאת מהבונקר של עצמו ולנסות לפחות ללכת עם הגישה של העורך, אם לא ב- 100% לפחות עם 95%. כמובן לא באופן אוטומטי; תנו לעצמכם זמן חלחול כדי להגיע למצב שאתם מבינים למה העורך אמר מה שאמר וקבלו החלטה מושכלת, אולי תגלו שהוא צדק.
בקרוב אני מתחיל לעבוד על עיצוב הכריכה. אחלו לי בהצלחה. בינתיים זו הכותרת מהעימוד הראשון:
