הי,
יועצת השרה לימור לבנת ענתה למכתב ששלחתי. הוא מצורף כאן:
לקח לי קצת זמן לענות מפני שלפני כמה ימים לגם הלפטופ שלי מעט מיץ תפוזים ואושפז.
בסופו של דבר נאלצתי למשוך ממנו את המוח ולהשתיל אותו בגוף אחר, צעיר וחסון יותר, מדגם ASUS.
ביום ראשון אני מקבל את אותו בחזרה אבל מפאת חוסר זמן ובעיקר מכיוון שאני חייב להתקדם עם הספר השלישי, הקרבתי את צהרי השישי שלי לצורך כתיבת תגובה לשרה בעקבות חוק הסופרים. הנה היא לפניכם:
1.6.12
לכבוד: שרת התרבות והספורט לימור לבנת
מוריה בר מעוז, יועצת השרה
שלום רב,
תודה על תשובתך מה- 16 למאי.
במכתבך את מביעה חשש שמו”לים לא יוציאו לאור ספרים של סופרים צעירים באם תתקבל הצעתי לתמלוגי מינימום לסופרים. זאת מכיוון שרשתות הספרים ידרשו לשלם סכומים נמוכים בעבור ספרים נבחרים על מנת להכניסם למבצעים. במידה והמו”ל יחויב בתשלום קבוע לסופר, כך נרמז מדבריך, לא תהיה מצידו כל כדאיות כלכלית למכור את הספרים לחנויות ולכן גם תיפגע כדאיות המו”ל להוציא לאור יותר ספרים.
הראייה הזו מהווה את הבסיס להצעת החוק שלך, אשר מקבעת מחירו של ספר חדש בחנויות אך נמנעת מהתערבות בהסכמים שבין רשתות הספרים למו”לים, ומניחה לכוחות השוק לעשות את שלהם.
ומה בדבר משכורת המינימום במשק? המחוקק מתערב כאן ביחסים שבין עובד למעביד, ולכאורה מגביל את כוחות השוק. החוק אומר: אני לא מסכים שמעביד ישלם לעובד משכורת של 5 ₪ לשעה גם אם העובד מסכים לכך.
זה בדיוק מה שאני מציע לעשות עם תעשיית הספרים; המחוקק חייב להבטיח שהעוסקים במלאכה (מו”לים וסופרים) יוכלו לקבל שכר נאות עבור עמלם, ושלא יהיו כפופים לכוחם העצום והבלתי מרוסן של רשתות הספרים שדורשות למשל – וזה סעיף אמיתי לגמרי מתוך הסכמי הוצאה לאור, סעיף שאומת והוצלב מתוך עדותיהם של מספר סופרים ועורכים – שסופר יוותר על כל תשלום במידה והספר שלו יופיע במבצעים; כלומר, בפשטות, מדובר כאן על תמלוגים של 0% ! האם את מודעת למציאות הזו בשטח?
ואגב, הסופרים חותמים על הסעיף הזה. הם חותמים כי אין להם ברירה. הם חייבים שהספר שלהם יופיע במבצעים על מנת להגיע לעיניים קוראות.
תשלום מינימום לסופר ולמו”ל (גם אם מדובר, נאמר, ב- 5 ו- 10 ₪ בהתאמה, תוכלנה הרשתות להציע מבצעים של שלושה או ארבעה ספרים במאה שקלים) יעביר את כאב הראש לרשתות הספרים שתצטרכנה להתגמש ולמתן את המבצעים אותן הן מציעות לקהל הרחב, ותשלום נאות ומוסכם יועבר לבעלי המלאכה החשובים ביותר בתעשיית הספרות.
אמנם אכיפת התשלומים הללו כרוכה בעבודה לא פשוטה מצד משרד התרבות, בהקמת רגולציה מתאימה, ובהתמודדות מול הלובי החזק של רשתות הספרים (אם כי שר התקשורת הוכיח כבר שהדבר אפשרי). אך מדוע בעצם לא לחייב את רשתות הספרים לעבוד בשקיפות? להצהיר בפני הסופר (ולא רק בפני המו”ל) על כמות הספרים שנמכרו מידי חודש או רבעון ועל התשלום המגיע לו?
ניטור המכירות ותשלומי מינימום לכל מכירת ספר אמנם יכבידו על רשתות הספרים, אבל הם גם יאפשרו להן לצאת במבצעים אטרקטיביים ללקוחות, בעוד “הפועלים השחורים” שבתחתית הפירמידה יוכלו לזכות בשכר נאות ושקוף עבור עמלם, ולהמשיך ולהשיט את סירת המפרש הרוחנית של עם הספר.
ממתין לתשובתך
אופיר עוז