כתב יד במצב קצת יותר טוב ממושלם – הרומן שלי עם הוצאת אחוזת בית

את הגירסה הראשונה של הספר סיימתי באפריל 2010.

היה לי ברור שזו רק ההתחלה. נסעתי לכל אחד ואחד מהקוראים הביקורתיים שלי (ראה פוסט) ונתתי בידם את כתב היד. אחרי כחודש נפגשתי עם כל אחד ואחד מהם והקשבתי לתובנות ולביקורות שלהם. עבדתי שוב על כתב היד והשלמתי את הגירסה השנייה. הנחתי אותו בצד לשבוע, וחזרתי אליו לכתיבת הגירסה השלישית, אותה סיימתי באוגוסט 2010, ארבעה חודשים אחרי סיום הגרסה הראשונה.

הייתה לי הרגשה שכתב היד הוא במצב הטוב ביותר האפשרי ושלחתי אותו לעשר הוצאות הספרים הגדולות (ראה פוסט) ורק להן. בתוך שלושה חודשים קיבלתי תשובות שליליות; 9 כאלה, רק תשובה אחת לא קיבלתי גם אחרי חמישה חודשים; מהוצאת אחוזת בית.

בדרך כלל מדובר בסימן טוב. הספר עבר סלקציה ראשונה וכעת נקרא בידי גורמים בכירים יותר בהוצאה.

במקביל, הבנתי שאני לא יכול לחכות לנס והתחלתי לעבוד על גירסה רביעית. כמה חודשים נוספים של קריעת תחת שיפרו את כתב היד שלי בכמה וכמה רמות. כלומר:

המעבר בין הגירסה השלישית לרביעית, הביא לשיפור המשמעותי ביותר בכתב היד.

עדיין לא קיבלתי תשובה מאחוזת בית, אחרי חמישה חודשים. ולא יכולתי לשאת את העובדה שההחלטה שלהם תתבסס על עותק כתב יד מיושן, פחות טוב מזה שאני מחזיק אצלי ביד.

מכיוון שהזמן דחק, החלטתי לנסוע בעצמי לבית ההוצאה ולתת בידם את העותק הרביעי של כתב היד; אם אדם נוסף בהוצאה בכל זאת יקרא את כתב היד לפני ההחלטה הסופית מוטב שהוא יקרא את העותק המעודכן.

יום לפני שתכננתי להגיע אל בית ההוצאה, הם בעצמם התקשרו אלי ובישרו שלצערם התשובה שלילית.

אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם את ההרגשה שלי.

סיפרתי להם כמובן על העותק המוחדש והם הציעו שאחכה כחודשיים שלושה, וכשאהיה באמת בטוח שכתב היד הוא במצב אופטימלי, אשלח שוב.

“אבל עכשיו הוא במצב אופטימלי!” רציתי לצעוק, ושתקתי.

 

אחרי שקיבלתי את התשובה החיובית מהוצאת גוונים שלחתי לאחוזת בית את הגירסה הרביעית, הוספתי גילוי נאות וביקשתי שיבחנו את כתב היד בהקדם.

מה המסקנה?

גם אחרי שאתם מביאים את כתב היד שלכם למצב אופטימלי – חכו קצת, התאפקו, שבוע, שבועיים, חודש. ואז גשו לגירסה הנוספת, כך תביאו את כתב היד שלכם למצב קצת יותר טוב ממושלם.

 

בהצלחה!

 

כל הזכויות שמורות לאופיר עוז 2020©

תנאי שימוש

מדיניות פרטיות