במהלך העבודה על הספר "פוסטהיסטוריה" (ריאליזם בדיוני) שעתיד לצאת לאור במאי 2026 בכנרת זמורה, נעזרתי בכתיבה בכמה כלי AI (להלן בִּינם): Chat GPT (להלן ג'פטו), Grok, Gemini, Perplexity, אבל כלי הבִּינם הנכון ביותר עבורי ועבור כותבים רבים הוא הגרסה בתשלום של Claude. בהמשך אסביר מדוע.
✓ עשה – אפיון דמויות בעזרת AI (בִּינם)
אפשר לבנות עם AI תמונה מפורטת של כל דמות, לשוחח עם הבִּינם על הדמות, לבחור פגמים, לחדד תכונות אנושיות. נסו פשוט "לדבר" עם הבִּינם על מסע הדמות, על ההבדל בין איפיון לאופי שמתגלה במהלך הסיפור. ככל שניסיתי לדבר עם הבִּינם על יותר נושאים, כך נדמהתי מכמות האפשרויות, צורות התקשורת, והתועלות שאפשר להפיק מהבִּינם.
כמובן, כולנו זוכרים שההצעות שהבִּינם נותן הן רק רעיונות, ואפשר להמשיך מהם לרעיון הבא. ובכל מקרה לא תחליף לתהליך היצירתי שלנו ככותבים.
✓ עשה – מחקר בעזרת AI (בִּינם)
חלומו של כל סופר.
במהלך הכתיבה למדתי על מקומות שמעולם לא הייתי בהם, חקרתי על הצמחייה באותו איזור, על בעלי החיים שגרים שם, למדתי על הנוף המשתנה, כאילו אני נוסע יחד עם הדמויות שלי בנהר מקנזי, אורגון, ארה"ב.
המחקר עם AI הוא תענוג. רק זכרו לתקף פרטים שתרצו לוודא את נכונותם בחיפוש בגוגל או בדרכים אחרות.
✓ עשה – סיעור מוחות בעזרת AI (בִּינם)
במהלך בניית המהלך העלילתי נעזרתי בבִּינם לסיעור מוחות. אפשר להסביר לה את העלילה, לתאר בדיוק היכן אתם תקועים, ולבקש כיוונים ורעיונות. בניסיון המשמעותי ביותר ביקשתי מקלוד 10 רעיונות וכיוונים. מתוכם שניים היו רלוונטים ואיתם העמקתי. עם ההעמקה והחפירה באפשרויות השונות הנובעות מאותו רעיון גולמי קיבלתי הצעות יצירתיות ומפתיעות. והן עזרו לי לגבש רעיון חדש שרכב על הכיוון שהוביל אותי השיח עם הבִּינם.
✗ אל תעשה – כתיבה וניסוחים בפועל בעזרת AI (בִּינם)
לא. לא. לא. פה בדיוק עובר הגבול בין עזרה לגיטימית מבִּינם לכתיבה באמצעות AI.
ברגע שאתם מכניסים לספר שלכם טקסט שכתב AI זה כבר לא הקול שלכם. זה לא באמת פלאגיאט במובן הקלאסי, כי לא גנבתם טקסט מסופר אחר, אבל גנבתם טקסט מכלי שמשתמש בטקסטים של מיליוני סופרים.
זהו בדיוק מה שהוצאות לאור וקוראים מאוד לא אוהבים ופוסלים מראש ובצדק: שימוש ב-AI בכתיבה עצמה.
תנו כבוד לקוראים שלכם ולעצמכם. צרו יצירה שהיא לגמרי שלכם.
ואגב, זהו "קורבן" קל מאוד, הבִּינם כרגע כותבת נורא ואיום. אין לנו צורך בהצעות שלה. שימו לב שלפעמים היא "מנדבת" את עצמה לכתוב טקסט למרות שלא התבקשה. כתבתי מפורשות בפרומפט הבא שלא תציע טקסט מיוזמתה.
✗ אל תעשה — לבקש משפט מ-AI (בִּינם) ולערוך אותו
אם ביקשתם מ-AI לכתוב משפט וערכתם אותו אתם עדיין יוצאים מנקודת התחלה שלה ולא שלכם.
✓ במקום זאת – כתבו את המשפט בעצמכם. השתמשו ב-AI (בִּינם) רק לעזרה: מילה ספציפית, נימה, אסוציאציה. הכלל פשוט: לא לקחת מהבִּינם יותר ממילה או ביטוי שהייתם יכולים למצוא במילון. הכתיבה חייבת להיות שלנו.
✓ עשה – חיפוש מילים ודיוק לשוני עם AI (בִּינם)
AI (בִּינם) פועלת כמילון מורחב ומצוין. אפשר לבקש עזרה בשפה העברית (לא מחליף אימות מול עורך לשוני), ולבקש ניקוד של שירים או מילים בודדות. בכל מה שקשור לחוקים יבשים הבִּינם מצוינת.
✓ עשה באופן מוגבל – הגהה עם AI (בִּינם)
לא מחליף מגיה אנושי, אבל יצא לי לגלות טעויות מיקרוסקופיות בספר שלם. למשל בטעות נכתב: "לעבוד" במקום "לעבור". ופעם אחת — שורה אחת שהייתה צריכה להיות באיטליק, לא היתה כי המגיהה פספסה. הבִּינם היא כלי נהדר לדיוק, למציאת typo ולטעויות נוספות.
למה בחרתי ב-Claude מכל כלי ה-AI הקיימים בשוק?
כפי שציינתי ניסיתי כמה כלים. נשארתי עם הגרסה בתשלום של Claude. לקלוד יש את הקול הכי אנושי בעיניי, הוא מבין כוונות אנושיות יותר טוב מכל כלי אחר. בתחושה שלי היה נוח מאוד לעשות איתו סיעור מוחות.
בגרסה בתשלום אפשר ליצור פרויקטים לפי נושאים ואז קלוד זוכר את כל ההתכתבות בינינו. למשל: פרויקט לעלילה, פרויקט לכתיבת גב הספר, פרויקט לכתיבת תסריט (בכוונתי לקחת חלק מהרומן ולהפיק ממנו סרט קצר באמצעות AI) ועוד.
בהצלחה ובזהירות!
במידה ויש לכם מחשבות או הערות על הפוסט בבקשה שלחו לי למייל: ofiroz2010@gmail.com
התמונה נוצרה על ידי AI – בִּינם.
