עצות לכותבים

פוסט שני ואחרון על הפרק המשעשע, המרגש והנהדר: "תיירות יהודית" – הפרק לפני האחרון ב- #מקום_שמח כבר בפתיחה מופיעה סצנה נפלאה בבימוי מושלם: נעמי (תיקי דיין) מחייכת! מחייכת לראשונה וכמעט לאחרונה. למה? כי היא חוזרת להיות ילדה. היא נוסעת לבקר את אמה שלה פסיה ז"ל בפונאר, אז מותר לה להיות ילדה. ראו את התמונה. שוט … להמשך קריאה

כן, אני יודע שאני אחרון והדיו כבר יבשה על סיכומי מקום שמח, ובכל זאת, יש כאן איזו תובנה על דמויות שטוחות ועל הרגע שבו הן הופכות לעגולות. הספוילרים בהמשך רק יעזרו למי שלא ראה עדיין, לצפות בסדרה. בן ונדב, הגברים בחייה של ורד (להלן נועה קולר) הם נכים רגשית בצורה קיצונית, בוקים ומקובעים. נדב, אחיה, … להמשך קריאה

מה שטוב לסטפן קינג טוב גם בשבילנו סטפן קינג סיפר בספרו "על הכתיבה" ובראיונות רבים, שבתקופה שבה ניסה לפרסם את סיפורים קצרים, הוא נהג לנעוץ דחיות ממגזינים ועיתונים על מסמר שעמיד על שולחנו. הוא ציין שבשלב מסוים היו מאות דחיות על המסמר הזה, ובשלב מסויים היה צריך להחליף את המסמר. קינג ציין שהוא קיבל עשרות … להמשך קריאה

הי חברים, שלושה חודשים עברו מאז יצא לאור שם של התחלה חודשים בהם עסקתי בעיקר בשיווק הספר, אמנם עדיין שבוע הספר לפניי, אבל האחד ביוני הוא הזדמנות מצוינת להתחיל (הפעם ברצינות) את הכתיבה של ספרי השלישי. איך מתחילים? בהנחה שכבר יש רעיון ומבנה העלילה ברור לנו בקווים כללים. ישנם מספר ספרים ורעיונות שעזרו לי בגיבוש תכנית … להמשך קריאה

כל אחד צריך ללמוד מהטעויות של עצמו. זה נכון, אבל אם מצליחים ללמוד מטעויות של אחרים, מה טוב. בפוסט הזה תוכלו למצוא את שבע הטעויות של כמעט כל סופר מתחיל, שבהחלט אפשר לוותר עליהן: לחכות"אני אתחיל לכתוב כשאגמור את הלימודים, כשאשתחרר מהצבא, כשאגמור את התואר, כשארוויח מספיק כסף, כשהילד ילך לגן, כשהילד ילך לצבא, כשאצא … להמשך קריאה

 אין כותב שלא עובר את החוויה הזו: אתם יושבים מול הדף החלק או מול המסך החלק (שעובר אחרי כמה דקות למצב שינה) ולא מצליחים לכתוב אפילו מילה אחת. לכולם זה קורה; אין סופר שמתיישב ויורה משפטים על הנייר, ולא משנה כמה הוא מיומן. עמוס עוז סיפר שהיה מגיע לחדר האוכל בקיבוץ חולדה בשעת צהריים, כששאר … להמשך קריאה

פול אוסטר, בעיניי גדול מספרי הסיפורים בדורנו, בילה את שנות העשרים שלו בניסיונות רבים, נואשים, ולגמרי בלתי מוצלחים, להתפרנס מכתיבה. אחרי יותר מעשור של חלטורות לא מתגמלות, ובמידה לא מועטה של מזל יצא לאור ספרו הראשון בהיותו בן 34(!), כאשר כבר היה אבא לילד קטן, וגרוש מספר שנים. את הספר הזה, שנקרא מהלך לחץ, הוא … להמשך קריאה

 חבר קרוב רחוק שלי (נקרא לו קובי) כתב בשנות העשרים המוקדמות שלו סיפורים קצרים. במשך זמן רב הוא נשא אותם במגירת ליבו. הוא היה גאה בהם, חשב שהם גאוניים, כפי שכולנו חושבים על הפרץ היצירתי הראשון שלנו. יום אחד נתן אותם בהתרגשות רבה לחבר שלו, שיקרא ויגיב. החבר קרא. "נו?" שאל אותו קובי. לאותו חבר … להמשך קריאה