/* ]]> */

הוצאת ספרים – איך לבחור את ההוצאה הנכונה עבורכם

 כללי  סגור לתגובות על הוצאת ספרים – איך לבחור את ההוצאה הנכונה עבורכם
דצמ 162019
 
הוצאת ספרים

אז כתבתם ספר (או יותר נכון כתב יד, הוא עדיין לא ספר). שלחתם לקוראים ביקורתיים, עברתם עליו שוב וערכתם שוב, ואולי אפילו עבדתם עם עורך חיצוני. מה עכשיו? זה הזמן לפנות לבחור הוצאת ספרים לא?
בגדול כן, אבל כדאי לדעת איך לעשות את זה נכון.

בקרוב יצא לאור ספרי השלישי. ארבע שנים עבדתי עליו, ארבע שנים נטו. אז אולי אני קצת איטי, אולי קצת מתלבט ומתחבט יותר מידי. אבל דבר אחד בטוח: גם לפני שנתיים בסוף הגרסה השלישית חשבתי שהספר מוכן, ודי הייתי בטוח שהוא יצא לאור בהוצאת ספרים מובילה.

למזלי הוא כן יצא לאור בהוצאת ספרים איכותית ונפלאה, אבל הגרסה שתצא לאור בקרוב תהיה הגרסה השמונה וחצי (כן, כמו הסרט), ומזל שהוא לא יצא שנתיים מוקדם יותר כי עכשיו הוא הרבה יותר טוב.

מה זה מלמד אותנו (או לפחות אותי)

שכל ספר, במיוחד ספר פרוזה (אבל לא רק) צריך לעבור תהליך ארוך שבמהלכו הוא "מתיישב", מדייק יותר, מתהדק בעצמו, והופך לספר שראוי לצאת לאור ולהיקרא ע"י קוראים ותיקים שקוראים בלי סוף ושנוטשים אפילו את הסלולרי שלהם בשביל לקרוא את הספר שלכם. והיום יותר מפעם, אין לנו, הסופרים, הזדמנות לזייף, לקבל קרדיט מהקורא, שימתין עוד קצת כי "בעמוד שישים הספר באמת ממריא". אין דבר כזה יותר, ואם תשאלו אותי, בצדק. 
אז לפני שאנחנו בוחרים הוצאת ספרים אנחנו חייבים להביא את כתב היד שלנו למצב אופטימלי, וזה התהליך הארוך, המתיש, והנפלא ביותר – אין מחיר לתחושה שכתב היד טוב בהרבה מזה שהיה לפני חודש.

לשם כך יש לעבור ויה-דולורוזה ואלו הנקודות החשובות בה:

  1. לשבת על התחת ולכתוב ולכתוב ולערוך ולערוך ולערוך
  2. להעמיק בתחקיר, לשחות בו, לעשות אותו כמו שצריך
  3. אפשר להיעזר בסדנאות כתיבה, בספרים, אבל זה לא תחליף לסעיפים הקודמים שהם החשובים ביותר
  4. ובכל זאת נסו להיעזר בדרך באנשי מקצוע מעולים, גם אם בתשלום, אנשים שהמקצוע שלהם זה שכתב היד שלכם יעבוד טוב יותר. כמה המלצות תוכלו למצוא בפוסט בעלי מקצוע מומלצים
  5. ואחרי כל זה אתם באמת מוכנים לשלב הבא:

איך לבחור הוצאת ספרים עבור הספר שלכם?

  1. קודם כל בקרו כאן: רשימה של הוצאות ספרים מומלצות
  2. היכנסו לאתר של כל אחד ואחת מההוצאות ובידקו אם הם בכלל מקבלים כתבי יד בימים אלה ומהם התנאים למשלוח
  3. שילחו קודם כל להוצאות הממוסדות אם כי זיכרו שהסיכויים להתקבל אצלן נמוכים יחסית אלא אם כן יש לכם רב מכר ביד או שאתם אישיות מפורסמת באיזשהו אופן ויש לכם קהילה שעוקבת אחריכם (מה לעשות, זה העולם, ופרסום פירושו מכירות)
  4. אם יש לכם באמת רב מכר ביד מוטב שתשקלו דווקא ללכת להוצאה אחרת בה ההפקה היא עליכם אבל 100% מהתמלוגים הולכים אליכם. תתפלאו לשמוע שאם דוד גרוסמן שמכר 30,000 עותקים מספרו האחרון היה הולך להוצאת ניב למשל, כלכלית זה היה, ככל הנראה (אם כי לא בטוח, אינני מכיר את החוזה שלו), משתלם יותר כי כל התמלוגים ממכירת הספרים מגיעים אליו.
  5. שילחו לכל ההוצאות הרלוונטיות, התקשרו לוודא שכתב היד נקלט אצלן וחכו לפחות שלושה חודשים, בינתיים: תהנו מהחיים, קיראו הרבה וכיתבו סיפורים קצרים (זה מה שאני עושה עכשיו)
  6. אם לא קיבלתם תשובה מהוצאת הספרים גם אחרי שלושה חודשים התקשרו לבדוק מה מצב כתב היד
  7. קיבלתם תשובה חיובית? יופי! היפגשו עם ההוצאה אבל נסו ככל יכולתכם לקבל באותו זמן את התשובות מכל ההוצאות. קשה להגיע לזה אבל אפשר לכוון
  8. רק אחרי שיש בידיכם את כל ההצעות מכל הוצאות הספרים ערכו השוואה, בידקו מי העורך ואילו שירותים תקבלו מההוצאה, כמה ספרים חינם מגיעים לכם? וכו'
  9. התייעצו עם סופרים שהוציאו באותה הוצאת ספרים ושאלו לדעתם
  10. חיתמו חוזה עם ההוצאה הכי טובה עבורכם ועבור הספר שלכם וצאו לדרך!

איך לא לבחור הוצאת ספרים?

  1. להקיש בגוגל הוצאת ספרים ולהקליק על המודעות הראשונות השייכות להוצאות ששילמו לגוגל כדי להופיע שם. אני לא אומר שההוצאות האלה לא טובות אני רק מציע קודם כל לבדוק את כולן, קודם כל המומלצות, אחר כך אחרות, ובטח לא לסגור לפני שבדקתם אחרות
  2. לשלוח להוצאת ספרים גרסא ראשונה של כתב היד (לדעתי גם את הגרסה השנייה והשלישית)
  3. לשלוח להוצאה אחת ולחכות לתשובה אחת
  4. להתקשר להציק להוצאת הספרים חודש אחרי. לקטורה לוקחת זמן, כבדו את הזמן של הוצאת הספרים
  5. לסגור מיד עם ההוצאה הראשונה שחזרה אליכם עם תשובה חיובית
  6. לפחד מדד ליין שנשלח אליכם על ידי ההוצאה ("תחתמו השבוע או שבכלל לא") זה לא ראוי ולא מכובד בעיני.
  7. להשאיר את ההחלטה לעצמכם, לא לשאול סופרים אחרים שהוציאו באותן הוצאות. לא לברר על ההוצאה שום דבר, פשוט ללכת ולחתום.
  8. ועוד דרכים בהן לא כדאי להוציא לאור

אם עדיין לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם בקרו בעמוד שאלות ותשובות

בהצלחה רבה!

פבר 082011
 

קודם כל מזל טוב.

עשית צעד ענק לקראת ההוצאה לאור של הספר שלך.

אבל הצעד הענק הזה הוא עדיין צעד ראשון בדרך הארוכה של העריכה.

האינסטינקט הראשון שלנו, עם סיום הגירסה הראשונה הוא לשלוח את הספר כמה שיותר מהר להוצאות הספרים; אנחנו כבר משתוקקים לראות את הספר על המדפים.

הרצון הזה מובן וטבעי – אבל אסור לנו לעשות את זה בשלב זה.

ממילא, לכל המוקדם, הספר שלכם יהיה על המדפים בתוך כחצי שנה עד שנה. אין מה למהר.

מיצאו 3-4  חברים או מכרים שקוראים הרבה ושיש להם גישה לנושא של ביקורת וספרות עברית או שירה. רצוי גברים ונשים בגיליאים שונים.

הם יהיו הקוראים הביקורתיים שלכם.

(למה שלושה או ארבעה ולא יותר? יותר מידי קוראים ירעיפו עליכם המון מידע, דבר שיסיט אתכם מהפוקוס, ממילא הערות רבות יחזרו על עצמם.)

הבטיחו שאם אתם נותנים את הכתב היד לחברים, שאלו חברים שלא יתביישו לתת ביקורת קשה אלא יטביעו אותה בשבחים על עצם כתיבת הספר.

כאן בדיוק מגיעה האקסיומה:

ככל שתקבלו ביקורות קוטלות יותר כך מצבכם יהיה טוב יותר

אין ספר אחד בעולם שהגירסה הראשונה שלו הייתה מושלמת.

גם סופרים מפורסמים וותיקים עובדים פרק זמן ממושך מול עורך של ההוצאה בה הם מוציאים את הספר לאור. והרבה דברים בכתב היד המקורי עוברים עריכה.

בנוסף, כולנו סופרים מתחילים – עלינו להאבק על עצם הקבלה של כתב היד שלנו בהוצאות הספרים. לכן חשוב שכתב היד שנשלח יהיה במצב אופטימלי.

ביקורות קוטלות (כמובן במידה והן ביקורות בונות) יביאו אתכם לחזור לספר ולעבוד עליו שוב; לתקן ולשפר אותו מהשורש – ולצאת עם פנינה מלוטשת הרבה יותר.

אני אישית חייב הרבה מאוד לקורא ביקורתי אחד נאמן, שקוטל אותי בקביעות – אני משתמש במילה קוטל, אבל מדובר בביקורת יסודית ומנומקת, שבסופו של דבר אני מבין ומסכים איתה – עם כל סיפור או רומן שאני מגיש לו.

אז מה עושים?

  1. הדפיסו את העותק שלכם ותנו לקוראים שלכם, היפגשו איתם, תנו להם את הספר ביד ובקשו מהם ביקורת בונה ועניינית, על ניסוחים בעייתייים כמו על התרשמות כללית. בנוסף, רצוי לבקש מהם לסיים את הקריאה בפרק זמן מסויים, נאמר חודש.
  2. עזבו את הספר! שכחו ממנו! לכו לקרוא איזה ספר טוב.
  3. כשהקוראים הביקורתיים שלכם יסיימו את הקריאה היפגשו שוב ושמעו מהם פנים מול פנים את מה שיש להם להגיד. כיתבו את הערותיהם על עותק נוסף שתדפיסו (קוראים ביקורתיים לא תמיד כותבים הכל על העותק שנתתם להם ובשיחה נזכרים בדברים נוספים; כיתבו הכל! הדברים ישמשו אתכם בהמשך, מה גם שכתב היד שלכם יהיה ברור וקריא יותר לשימושכם מאוחר יותר).
  4. תנו לעצמכם יום אחד להיות בדיכאון – ואז חיזרו לספר ועברו עליו שוב!

ברוכים הבאים: אתם בפתח מסע השיכתוב של הגירסה השנייה (אל דאגה יהיו עוד; הזינוק הגדול ביותר באיכות כתב היד שלי התרחש במעבר בין הגירסה השלישית לרביעית. והרביעית – היא זו שנשלחה להוצאות).

פבר 062011
 

מה לעשות כשהוצאה שרציתם לשלוח אליה את כתב היד שלכם מכריזות שכרגע הן אינן מקבלות כתבי יד?

האם הן באמת לא יקראו את כתב היד גם אם תשלחו אותו בכל זאת?

התשובה לכך איננה ודאית. אצל הרבה הוצאות ספרים מצטברים כל כך הרבה כתבי יד שהן אינן יכולות להתמודד עם העומס. בעיקר מדובר בקטנות מבניהן; הן לא מעסיקות הרבה לקטורים ויותר קשה להן לקחת סיכונים. ממילא הן מוציאות כמה עשרות ספרים בשנה ולפעמים גם פחות מכך. לכן הן מעדיפות לא לקבל כתבי יד נוספים.

מה עושים?

ראשית, מומלץ לחפש את שם העורך הראשי. את זה עושים על ידי בדיקה של פרסומים שונים על ההוצאה או באתר ההוצאה עצמו (למרבה הפלא לא לכל ההוצאות יש אתר פורמלי).

נאמר ששמו של עורך ההוצאה הוא: "רב מיכרוני"

(אגב, אם לא מצאתם את שם העורך בשום מקום – לא נורא, עושים את אותה הפעולה ומחליפים את שם העורך במילים: "עורך ההוצאה")

שולחים מייל להוצאה בזו הלשון:

כותרת: בקשה לעיון בכתב ידי: "[שם הספר]". נא להעביר לידי רב מיכרוני בבקשה

וזה תוכן המייל:

שלום רב מיכרוני,

שמי [שמכם]

בשעה טובה סיימתי את ספרי השני "[שם הספר]" והייתי שמח להוציא אותו בהוצאתכם.

מצורף מכתב בו תוכל להתרשם מהספר ומפרסומים קודמים שלי.

אשמח מאוד להעביר אותו לעיונך.

אנא עדכן אותי כיצד אוכל לשלוח לך עותק מכתב היד.

תודה רבה

[שמכם]

[מ"ס טלפון שלכם]

את אותה הפעולה עושים אם אנחנו רוצים להגיע לעורך מסויים בהוצאה, ששמענו עליו או שהוא מטפל במחלקה מסויימת בתוך ההוצאה. מייל כזה צריך להספיק. סביר להניח שההוצאה תחזור אליכם למייל עם פרטים לאן ואיך לשלוח את כתב היד.

למייל מצרפים כקובץ את "המכתב לעורך"; זהו מכתב המספר קצת עליכם ועל הספר שלכם, פרסומים קודמים, זכייה בתחרויות, וכל דבר שלדעתכם יכול להוציא אתכם טוב (המכתב לא יתן לכם מקדמה רצינית אצל הלקטורים, אבל חיוני להוסיף אותו לכתב היד וכדאי להשקיע בו מחשבה ולפחות שלושה ימי כתיבה) עיינו בפוסט: "המכתב לעורך".

נסו את זה בבית.

כל הזכויות שמורות לאופיר עוז 2019©

תנאי שימוש

מדיניות פרטיות