1. הספר שלי יוצא לאור, ורק בהוצאה גדולה
די, חיכיתי מספיק.
2. אני כותב כל יום
לא משנה מה; בין אם מדובר בעריכה של הספר לקראת ההוצאה לאור, מאמר פוליטי או חברתי, פוסט בבלוג, סיפור חדש, או את הרומן החדש שלי שנמצא עדיין בחיתוליו, אבל אני כבר מדמיין אותו קם על רגליו וצועד, ואפילו עושה קקי בסיר.
3. אני מקדיש זמן לשיווק עצמי ולשיווק הספר
אם זה להעלות קטעים מתוכו לבלוג, לחזק את עמוד הפייסבוק שלי, או לפרסם סיפור חדש בכתב עת.
וגם אם זה אומר להתגבר על הפחד ולפנות לתוכניות טלוויזיה או למדורי הספרות בעיתונים; לספר את הסיפור שלי ואת סיפור הבלוג הזה
4. עד סוף השנה אני מסיים לפחות מאה עמודים ברומן החדש
וזה תוך כדי עריכה של הספר הנוכחי והוצאתו לאור. אין ברירה, הרומן החדש משתולל בפנים כבר הרבה זמן, מתהפך ובועט, אני חייב לתת לו לפרוץ החוצה.
5. אני מקדיש ומקדש זמן למשפחה, לכושר גופני, להנאה ולמזון לנפש
המשפחה תמיד תהיה חשובה יותר מכל דבר אחר. היא פה, בסעיף החמישי, רק בגלל שמדובר בבלוג על כתיבה.
כמו שאני מפנה זמן לכתיבה, עלי לפנות זמן גם לכל אחד ואחד מהנושאים הללו.
איך יש לי זמן להכל? אין לי. אבל הנה לכם משפט זן שאני מאוד אוהב:
"אין לי זמן לכתוב מכתב קצר, לכן אכתוב מכתב ארוך"
מהן חמש ההחלטות שלכם לשנה החדשה?