אם תרצו שאחסוך לכם את קריאת הפוסט הזה התשובה היא: אי אפשר. אי אפשר להתפרנס מכתיבה.
נכון, ג'יי קיי רולינג עשתה את זה בגדול ואפשר להגיד שהיא מתפרנסת בכבוד רב מכתיבה, אבל יותר אנשים מתפרנסים בכבוד ממילוי לוטו…
כתיבת ספר אורכת בין שנה לארבע שנים. במידה והסופר הוציא לאור את ספרו בהוצאה גדולה, ללא השתתפות עצמית, הוא יקבל על כל עותק שימכר בחנויות הספרים כ- 5-10% מהמחיר הקטלוגי של הספר (בשפה מקצועית: תמלוגים). סופרים מפורסמים יקבלו 12% או 15%. נאמר שהתמזל מזלו של הסופר המתחיל והוא מקבל מההוצאה 10% מהמחיר הקטלוגי של הספר. אם מחיר הספר הוא 80 ש"ח הרי אותו סופר יקבל 8 ש"ח לכל עותק שימכר.
אבל המציאות קשה אפילו יותר; כדי למכור כמות גדולה של ספרים, החנויות (כפי שכולנו יודעים, ועד שישונה החוק) מציעות מבצעים שמוזילים משמעותית את מחירו של כל ספר. המבצעים הללו מאפשרים רק לכמות מצומצמת של ספרים להיות מקודמים (ולזכות ב- "המלצת הצוות"), ובסופו של דבר אלו הספרים שימכרו. ספרים אחרים לא זוכים לחשיפה דומה או לחשיפה בכלל.
בואו נמשיך בחישוב: אם ספרו של אותו סופר בר מזל אכן נכנס למבצעים ונמכר, למשל, במבצעי ארבע במאה של צומת ספרים, המחיר הקטלוגי של הספר יורד ל- 25 ש"ח. כלומר הסופר יקבל בסופו של דבר שני שקלים וחצי לכל עותק שימכר.
אם כך, כדי שסופר יוכל להתפרנס מעמל יצירותיו הוא צריך למכור בחודש כמעט 4,000 עותקים ובשבוע כ- 1,000 עותקים; כל זאת כדי להרוויח פחות או יותר את המשכורת הממוצעת במשק. מכירות כאלו תואמות את רבי המכר המובילים בישראל, וגם אלה נופלים מהפסגה אחרי חודשיים שלושה לכל היותר. איך ימצא אותו סופר מצליח את הפנאי לשבת ולכתוב את ספרו הבא?
אם כך, איך מתפרנסים הסופרים המובילים בישראל?
פשוט, הם עושים "חלטורות" מהצד, כמו הרצאות באוניברסיטה, כתיבת טורים בעיתון, או הוראה בקורסים לכתיבה יוצרת. להערכתי מעטים מאוד מהסופרים המובילים בישראל מתפרנסים בפועל אך ורק מכתיבת ספרים.
קוריוז קטן: הסופר האחרון בישראל שקיבל משכורת מהוצאת ספרים כדי לשבת בבית ולכתוב היה שי עגנון. מאז הנוהג הזה לא קיים; עמוס עוז, א.ב. יהושוע, דוד גרוסמן, מאיר שלו; כולם מקבלים את השקל הראשון של תמלוגי המכירות ארבע שנים אחרי שכתבו את המילה הראשונה בספרם החדש.
בקבלו את פרס ישראל לספרות אמר עמוס עוז (אני מקווה שהציטוט מדויק): "הייתי כותב גם לו היו מחלקים את קנס ישראל".
אז לכל הסופרים והחולמים הייתי אומר (יש דברים שנשמעים טוב יותר באנגלית – מה לעשות): Keep your day job