איך ממשיכים אחרי תשובה שלילית, מהוצאה, מכתב עת, מתחרות?

מה שטוב לסטפן קינג טוב גם בשבילנו

סטפן קינג סיפר בספרו "על הכתיבה" ובראיונות רבים, שבתקופה שבה ניסה לפרסם את סיפורים קצרים, הוא נהג לנעוץ דחיות ממגזינים ועיתונים על מסמר שעמיד על שולחנו. הוא ציין שבשלב מסוים היו מאות דחיות על המסמר הזה, ובשלב מסויים היה צריך להחליף את המסמר. קינג ציין שהוא קיבל עשרות רבות של דחיות (60 או 80 תלוי במקור) לפני שהתחיל לפרסם. הנה דוגמא אחת.

הרומן הראשון שלו נדחה 30 פעמים לפני שהתקבל.

אז מי אנחנו שנלין?

מהו "אחוז ההמרה" הסביר?

אתן את הדוגמא שלי:

אני פרסמתי עד כה ארבעה ספרים. אני מעריך שעל כל ספר שפורסם נדחיתי כ- 15-20 פעם, לעיתים יותרמפעם אחת מאותה הוצאה, ובכל זאת הוצאתי אותם לאור, לפעמים שנה אחרי ששלחתי להוצאות.

עם הסיפורים הקצרים זה יותר מעניין. פרסמתי או זכיתי בתחרויות 18 פעם, בארץ ובחו"ל אבל אני שולח בלי סוף בכל פעם שיש איזו תחרות או אפשרות לפרסם בכתב עת.
בארץ אמנם אני זוכה ליותר הצלחה אבל בחו"ל פרסמתי או זכיתי בתחרויות 7 פעמים. כמה שלחתי? הערכה שלי, במשך השנים הארוכות כנראה יותר ממאה. מאה התעלמויות, מאה תשובות שליליות. אבל המשכתי. כתבתי עוד סיפור ועוד סיפור, עד שהתחילו להתקבל תשובות חיוביות.

מי שרוצה לנסות לעשות דרך דומה לשלי מוזמן לפוסט: להוציא לאור בחו"ל – בקטנה.

והנה תמונה של הצ'ק הראשון שקיבלתי בעבור פרסום סיפור קצר שלי ב- Michigan Quarterly Review

סבלנות חברים, רק ליהנות מהתהליך ולהמשיך, ולהתמיד, ולהתפתח.

בהצלחה לנו.

אופיר