היום עברו חודשיים מאז שלחתי את כתב היד שלי להוצאות ספרים.
שלוש הוצאות ספרים חזרו אלי עם תשובה שלילית: אגם, חרגול, מודן.
הוצאה אחת חזרה אלי עם תשובה חיובית: גוונים.
הוצאה אחת לא קיבלה את העותק שלי: אבן חושן. כעת אני שולח לה שוב.
חשוב לבדוק עד הסוף ולוודא עם כל הוצאה שאכן כתב היד שלכם הגיע. הפעם, כתב היד שלי לא הגיע לאבן חושן, בפעם שעברה הוא לא הגיע למודן. חשוב להבין שדברים כאלה יכולים לקרות, לערוך מעקב אחר קבלת כתב היד שלכם בהוצאות, לא לוותר, ולשלוח שוב אם צריך.
ככל הנראה באפריל יתקבלו מרבית התשובות (חיוביות ושליליות) מדובר בטווח שבין חודשיים לשלושה חודשים. אני ממתין בסבלנות לתשובות חיוביות נוספות, ומצפה לפחות לתשובה חיובית אחת מהוצאה גדולה שאינה מצריכה השתתפות עצמית מהסופר.
בינתיים אני קורא הרבה, כותב סיפור קצר שכבר הרבה זמן מחכה לצאת החוצה, וכותב את הבלוג.
אני לא נוגע בעותק של כתב היד ולא קורא חלקים ממנו. בעיניי זו טעות גדולה להתעסק עם כתב היד אחרי השליחה; הראש זקוק להפוגה מלאה לפני שמתחיל תהליך העריכה שהוא ארוך ומייגע בפני עצמו; במהלכו אנבור בקרביים של כתב היד ואתייסר מול כל מילה ופיסקה (זו עתידה להיות הגירסה החמישית של הספר!), עד שאתמוטט תחתיו, מותש לחלוטין, והוא יפליג אל האוקיאנוס הסוער והצפוף של התודעה הציבורית, במצב הטוב ביותר האפשרי.