עבודה עם עורך ספרותי (הפוסט פונה כמובן לשני המינים, רבות מהעורכות הן נשים) היא הכרחית. כל סופר, יהיה הטוב והמנוסה ביותר, נעזר בעורך ספרותי.
לעולם אל תוציאו את הספר שלכם ללא עריכה ספרותית (וגם לשונית, אבל זה לפוסט אחר).
איך לבחור עורך ספרותי
בחירה של עורך ספרותי דומה למדי לבחירה של הוצאת ספרים. בדקו אילו ספרים אותו עורך ערך, התקשרו עם הסופרים שהוציאו לאור עם אותו עורך ושאלו את דעתם. ערכו השוואה בין כמה וכמה עורכים. שוחחו איתם לפני ההחלטה. אם תעקבו אחר כל השלבים הללו אין לי ספק שתגיעו למסקנה נכונה.
עורך ספרותי או חוות דעת?
לאחרונה יותר ויותר עורכים מציעים מה שנקרא “חוות דעת” הם לא מגיעים לרמת הפסיק וגם לא לרמת הפיסקה. הם עוברים אתכם על המבנה הכללי, מצביעים על בעיות ושולחים אתכם להמשך עבודה.
זהו תהליך בריא לכתב יד. עורך ספרותי אמור להגיע בשלב שכתב היד כבר בשל וגמור, וערוך על ידכם. העורך יעבור על כל כתב היד, עד רמת המשפט או המילה ויכין אותו להוצאה לאור. הוצאות לאור רבות לא יוציאו (ובצדק) ספר שלא עבר עריכה ספרותית.
אם סיימתם טיוטה ראשונה של כתב היד יתכן (ולמעשה כנראה) מה שאתם צריכים הוא עורך שייתן לכם חוות דעת – היא גם זולה יותר וגם מתאימה יותר למצב של כתב היד. את התיקונים המהותיים כדאי לערוך מוקדם ככל האפשר.
המלצות אפשר למצוא כאן.
מצאתי עורך – מה הלאה?
המסקנה הכי חשובה שלי מעבודה עם לא מעט עורכים היא – תזרמו.
לכל עורך יש את הסגנון שלו, כל עורך יודע את העבודה שלו, אל תגנו על היצירה שלכם, התאימו את עצמכם לדרך העבודה של העורך.
קחו את ההמלצות ברצינות גם אם זה לא נראה לכם באותו רגע. עורך הוא מקצוע, אם עורך מתעקש על נקודה מסוימת ומזהיר אתכם מכתב היד של עצמכם כנראה שיש סיבה. לפעמים לוקח זמן להבין, אבל בדרך כלל – מה לעשות – העורך צודק. הוא כתב וערך עשרות ספרים. הוא בדרך כלל יודע מה הוא אומר. ממילא בסופו של דבר אתם אלה שתחליטו. תנו מקום להערות של העורך. תנו לו צ’אנס להראות לכם את הדרך.
בהצלחה!
אופיר עוז